|
א' רובינשטיין = א' וגם רובינשטיין
|
28/02/2021
|
| אמנם דחיית הבקשה משמעותה נעילת שערי בית המשפט בפני המבקש, אך בנסיבות העניין לא מצאתי טעם לזנוח את דיני הפרוצדורה. לעניין זה יפים דברי כבוד השופט א' רובינשטיין ברע"פ 9580/11 יוסף נ' מדינת ישראל (27.12.11): "בקשת המבקש לזנוח את הפרוצדורה ולהתמקד במהות, שובת לב ככל שתהא, אין בה כל ממש, שכן אם תתקבל טענתו, משמעות הדבר שלא יהיה לכך סוף, ובקשות הסבה יוכלו להיות מוגשות ללא תלות בזמן ביצוע העבירה. אין להלום דבר זה, ולא זו היתה כוונת המחוקק ביצירת |
|
|
א' רובינשטיין = א' וגם רובינשטיין
|
28/02/2021
|
| אמנם דחיית הבקשה משמעותה נעילת שערי בית המשפט בפני המבקש, אך בנסיבות העניין לא מצאתי טעם לזנוח את דיני הפרוצדורה. לעניין זה יפים דברי כבוד השופט א' רובינשטיין ברע"פ 9580/11 יוסף נ' מדינת ישראל (27.12.11): "בקשת המבקש לזנוח את הפרוצדורה ולהתמקד במהות, שובת לב ככל שתהא, אין בה כל ממש, שכן אם תתקבל טענתו, משמעות הדבר שלא יהיה לכך סוף, ובקשות הסבה יוכלו להיות מוגשות ללא תלות בזמן ביצוע העבירה. אין להלום דבר זה, ולא זו היתה כוונת המחוקק ביצירת |
|
|
א' רובינשטיין = א' וגם רובינשטיין
|
25/02/2021
|
| פסיקה זו קדמה למצב המשפטי אחר תיקון 6 לחוק איסור לשון הרע, ולחקיקתו של סעיף 7א לחוק (וצוטטה בהסכמה בסעיף ס' לפסק דינו של כבוד המשנה לנשיאה השופט אליקים רובינשטיין ברע"א 4447/07 רמי מור נ' ברק אי.טי.סי. [1995] החברה לשרותי בזק בינלאומיים בע"מ, סג(3) 664 (2010)). אחר התיקון, והאפשרות הכמעט מפורשת שהותיר המחוקק לבית המשפט להימנע מכל פיצוי, כאמור לעיל, נכונים הדברים ביתר שאת. מסקנה זו משתלבת גם עם הרוח העולה מתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. |
|
|
א' רובינשטיין = א' וגם רובינשטיין
|
25/02/2021
|
| כריסטו טוען שהוא דייר מוגן בדירה מס' 1. אין חולק שהנטל להוכיח דיירות מוגנת מוטל על הטוען לזכות, ובענייננו על הנתבעים. אולם בית המשפט העליון (השופט א' רובינשטיין, בדן יחיד) קבע כי "[]במקרה של שלושים שנות דיירות בדמי שכירות נמוכים בלא מחאה במקום שלפני כן דר בו דייר מוגן, פרי ההיגיון ונסיון החיים הוא שהנטל צריך להיות על המבקש לסלק את יד הזולת" (רע"א 9354/05 עבדה נ' אלעמד, פסקה ה(2) (26.12.2005)). ברוח זו נפסק כי "שעה שמדובר במי שמחזיק במושכר עשרות |
|
|
א' רובינשטיין = א' וגם רובינשטיין
|
24/02/2021
|
| יחד עם זאת, בית המשפט נדרש לשים אל נגד עיניו גם את קורבנות העבירה ואת כלל החברה הנפגעת ממעשיו של הנאשם ואלה הנהוגים כמותו. היטיב לנסח זאת השופט א' רובינשטיין (כתוארו אז) בפסק הדין שניתן בע"פ 2163/05 אלייב נ' מדינת ישראל, (12.12.2005): "לא אחת הנאשמים באים עצמם מרקע קשה המצדיק התחשבות; אך המחוקק והפסיקה רואים לנגד עיניהם גם את הקרבנות, קרבנות בפועל וקרבנות פוטנציאליים, את היחיד שאיתרע מזלו להיות קרבן, ואת כלל החברה החוששת כי ירבו קרבנות [...] |
|
|
א' רובינשטיין = א' וגם רובינשטיין
|
23/02/2021
|
| הצדדים כ"סכסוך שכנים" כדי למלא אחר התנאי האמור. הבסיס של סעיף 4 לחוק ההתיישנות הינו שמירה על עקרונות צדק ושיוויון כפי שכבר נקבע ע"י הנשיא אגרנט בע"א 289/65 צפורה רובינשטיין נ' רענן רון ואח', פ"ד כ (1) 521 ,505: "הרעיון העומד מאחורי ההוראה הזאת הוא להבטיח שוויון בין בעלי-הדין, בנוגע לעניין של השמעת טענת התיישנות, כאשר אחד מהם הגיש תביעה והשני הגיש תביעה-שכנגד באותו נושא - לאמור: אם הנתבע לא טען כי התביעה של התובע התיישנה, אזי תובעת שורת הצדק כי |
|
|
א' רובינשטיין = א' וגם רובינשטיין
|
22/02/2021
|
| (7.5.17)]. הבקשה מוגשת בשיהוי ניכר כמעט חמש שנים ממועד העבירה. אין הסבר מניח את הדעת לשיהוי [לענין שיהוי עיין : רע"פ 9580/11 אייל יוסף נ' מ"י, הש' א. רובינשטיין, 27.12.11, רע"פ 5231/13 מוני ערטול נ' מ"י, הש' א. שהם, 21.8.13]. כמו כן תמוה הכיצד בחלוף כחמש שנים נזכר מר קליין שחתם על התצהיר כי נהג ביום ביצוע העבירה ברכב . יתר על כן כל תאגיד, עסק או קבוצת בני אדם ובכלל זה קיבוץ על שמו רשומים מספר כלי רכב חייב לנהל רישו מסודר על הנהגים העושים שימוש |
|
|
א' רובינשטיין = א' וגם רובינשטיין
|
22/02/2021
|
| בשיקול דעת כזה בולטת כאשר נהיר כי הנפגע סבל נזק של ממש, וכאשר הפער בין הערכה בדרך של אומדן ובין הערכה על פי ראיות מוצקות אינו פער גדול במיוחד (ע"א 769/86 רובינשטיין ושות', חברה קבלנית בע"מ נ' זמרן, פ"ד מב(3) 581, 589-590 (1988)). השימוש באומדנא נעשה, דרך כלל, "כאשר בית המשפט נתקל בבעיה קשה הנוגעת לכימות הנזק, בין אם בתחום הנזיקין או בענף משפטי אחר... השימוש באומדנה על ידי בית המשפט לא נעשה כחלק מכלל משפטי מרכזי, אלא בא בעיקר כדי ליתן תשובה |
|
|
א' רובינשטיין = א' וגם רובינשטיין
|
21/02/2021
|
| בו המדובר במקרקעי ציבור, נקבע בע"א 3846/13 מדינת ישראל - מנהל מקרקעי ישראל נ' היפר-חלף (פורסם בנבו, 21/7/2015) מפורשות מפי המשנה לנשיאה, כב' השופט א' רובינשטיין: "...צריכות להתקיים לטעמי נסיבות חריגות ונדירות עד מאד כדי שיוכר רישיון מכללא במקרקעי הציבור, וככל הנראה תמה דרכ[ו] ונלוהו כעיקרון לבית עולמו." (שם, פסקה לב'). 60. אך מנגד, נקבע גם בע"א 6757/13 נחום נ' מדינת ישראל - רשות הפיתוח (פורסם בנבו, 19/8/2015) (להלן: "עניין נחום") מפי כב' השופט |
|
|
א' רובינשטיין = א' וגם רובינשטיין
|
20/02/2021
|
| דיון. מטרת התיקון לתקנה היא ייעול ההליכים, וכמובן על הייעול להשתקלל בין שאר הרכיבים" (רע"א 1264/08 סלאמה מונדר נ' הראל חברה לביטוח בע"מ. כב' השופט א. רובינשטיין ). 10. הלכה פסוקה היא כי בית המשפט יסרב להעניק לנתבע רשות להתגונן רק אם ברור על פניו ונעלה מספק כי אין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ועל כך ראו בין היתר יואל זוסמן, סדרי הדין האזרחי). 11. החובה המוטלת על הנתבע במסגרת בקשת הרשות להתגונן הינה לאשר את טענתו בתצהיר; משעשה כן, על השופט הדן |
