|
א' רובינשטיין = א' וגם רובינשטיין
|
29/09/2020
|
| לישראל שירותים פיננסיים, [פורסם בנבו] פיסקה 3 (28.5.2013);ע"א 3266/08 סדן נ' פקיד שומה תל אביב 1, [פורסם בנבו] פיסקאות כ"ח-כ"ט לפסק דינו של השופט א' רובינשטיין (1.6.2011) (להלן: עניין סדן))". 11. ההחלטה מיום 6.1.20 היא בגדר החלטה חלוטה. עסקינן בהחלטת ביניים שניתנת לשינוי כאשר הנסיבות משתנות ומצדיקות שינוי. עם זאת, בענייננו, מהנימוקים שפורטו בהחלטת בימ"ש קמא, לא חל שינוי נסיבות שיש בו כדי להצדיק שינוי של ההחלטה מיום 6.1.20. 12. בנסיבות שלפני, לא |
|
|
א' רובינשטיין = א' וגם רובינשטיין
|
28/09/2020
|
| תכליתית. כאשר המגרש עומד שומם ואינו משמש בפועל למטרה שלמענה מותר להשתמש בו על פי תכנית בת תוקף או על פי היתר, ניתן לראות בו מגרש ריק. כב' השופט א' רובינשטיין הבהיר שם כי יש חובה לערוך לבעל הזכויות במגרש שימוע עובר להוצאת הצו, וטיבו של השימוע ישתנה לפי נסיבות העניין. המבקשת אמנם אינה טוענת כי לא התמלאו התנאים לפי החוק המאפשרים הוצאת צו, אולם טענתה היא במישור הפגמים המנהליים והשימוש לרעה בחוק שנעשה על ידי המשיבה. ברע"א 2896/06 רוזנצויג נ' עירית |
|
|
א' רובינשטיין = א' וגם רובינשטיין
|
28/09/2020
|
| לעיל - תום הלב, השיהוי, הפגיעה הפוטנציאלית בהגנתו של הצד שכנגד והשיקול הציבורי-מערכתי - שניתן להגדירם כרכיבים שונים של "המשחק ההוגן" [כדברי השופט א' רובינשטיין בעניין מרקט-פלייס בפסקה ט"ו], תומכים במסקנה כי יש לבחון בקפידה את מועד הגשת הבקשה על פני ציר הזמן של ההליך המשפטי. דהיינו, ככל שבקשת התיקון מוגשת בשלב מאוחר יותר של ההליך, כך נטיית בית המשפט תהיה לדחותה... ". [ההדגשות במקור, א.ו.] זה המקום להזכיר את תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 |
|
|
א' רובינשטיין = א' וגם רובינשטיין
|
27/09/2020
|
| לא די בכך כדי לדחות את הבקשה (בעניין זה ראו, רע"א 3698/11 שלמה תחבורה (2007) בע"מ נ' ש.א.מ.ג.ר. שירותי אכיפה בע"מ, פסקה מח לפסק דינו של כב' השופט א' רובינשטיין (6.9.2017)). שנית, בבקשת התיקון המבקשת אינה מבקשת להוסיף מידע שלא הייתה יכולה להיחשף אליו בשלב הגשת הבקשה לאישור (כפי שהיה מצב הדברים, למשל, בעניין אינסלר). אין המדובר בהרחבת הפרטים המובאים בבקשה או בהוספת ראיות שלא ניתן היה לגלותן אלא לאחר הגשת הבקשה. אין המדובר בהוספה של עילת תביעה |
|
|
א' רובינשטיין = א' וגם רובינשטיין
|
26/09/2020
|
| חיים" בירושלים נ' החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי, פסקאות 14-13 לפסק דינה של כבוד השופטת א' פרוקצ'יה ופסקה ב' לפסק דינו של כבוד השופט (כתוארו אז) א' רובינשטיין (1.8.2010)). יש לזכור כי רישום לצורכי מיסוי שונה במהותו מרישום שמטרתו שרשרת זכויות. אם יש חייב במס, אין זה מעניינו של השלטון כי יהיה זה דווקא הבעלים של הקרקע, כך שהמרשם עשוי להיקבע שלא לפי דקדוקן של זכויות (ראו: חיים זנדברג הסדר זכויות במקרקעין בארץ-ישראל ובמדינת ישראל 74-72 (2000)). |
|
|
א' רובינשטיין = א' וגם רובינשטיין
|
25/09/2020
|
| לדחות אף טענה זו הן בשל העובדה כי אין מדובר באותן נסיבות והן בשל העובדה כי התביעה שכנגד התבררה בסופו של יום ובהסכמת הצדדים כתביעה עיקרית. 31. בע"א 289/65 רובינשטיין נ' רון, (פ"ד כ(1) 505, 521), עמד הנשיא אגרנט על תכליתו של סעיף 4 בחוק ההתיישנות: "הרעיון העומד מאחורי ההוראה הזאת הוא להבטיח שוויון בין בעלי-הדין, בנוגע לענין של השמעת טענת התיישנות, כאשר אחד מהם הגיש תביעה והשני הגיש תביעה-שכנגד באותו נושא - לאמור: אם הנתבע לא טען כי התביעה של נ' |
|
|
א' רובינשטיין = א' וגם רובינשטיין
|
25/09/2020
|
| או פרטני - בהוכחה מלאה ומדויקת של שיעור הנזק, ניתן יהיה להסתמך על התשתית הראייתית החלקית שהוצגה בפני בית המשפט לצורך עריכת אומדנה (שם, בעמ' 809; ע"א 3400/03 רובינשטיין נ' עין טל (1983) בע"מ, פ"ד נט(6) 490, 502-504 (2005)). אולם, במצבים שבהם טיבו ואופיו של הנזק מאפשרים להוכיח אותו באמצעות נתונים מדויקים, תובע שלא השכיל להרים את הנטל לא יזכה בפיצוי "על אף תחושת אי הנוחות" שבהותרתו בידיים ריקות (רע"א 3608/17 הנסון (ישראל) בע"מ נ' ספאלדין, [פורסם |
|
|
א' רובינשטיין = א' וגם רובינשטיין
|
21/09/2020
|
| שהערכאה הדיונית תידרש לטענה שלא הועלתה בבקשת הרשות להתגונן. המבקשת ביקשה רשות לערער לבית המשפט העליון. הבקשה נדחתה תוך שבית המשפט (השופט (כתוארו אז) א' רובינשטיין) הטעים (פסקה ח(2)): בקשתה החלופית של המבקשת הייתה להורות לערכאה הדיונית לדון בשאלת הפיצוי המגיע לה. יוזכר, כי בתביעה המקורית בוסס קו הגנתה של המבקשת על מעמדה במקרקעין, ועל פגמים בתנאי המכרז עצמו, ובקשתה לפיצויים יוסדה אף היא על הפגמים בתנאי המכרז וכן על טענות השבחת שווי המקרקעין, ואלה |
|
|
א' רובינשטיין = א' וגם רובינשטיין
|
17/09/2020
|
| בע' 449-450, 482). בית משפט זה עמד לא פעם על חשיבותו של מאבק זה, ועל הגישה המחמירה שצריכה להנחות את בתי המשפט ביחס לנושא (ראו למשל החלטותיו של השופט רובינשטיין ברע"א 9374/04 אי. אנד. ג'י. מערכות נ' בנק לאומי (לא פורסם, ניתן ביום 11.11.04) וברע"א 9162/04 סורוצקין נ' בנק לאומי (לא פורסם, ניתן ביום 5.12.04))." ההדגשה שלי - ע.ר.) בית המשפט העליון שב ועמד על הגישה הנוקשה, אשר צריכה להנחות את בתי המשפט בעניין זה, כחלק מן ההתמודדות עם הבעיה של פיזור |
|
|
א' רובינשטיין = א' וגם רובינשטיין
|
16/09/2020
|
| ככל שבסופו של יום יתברר, כי הרשות שניתנה להתגונן היא רשות סרק, הרי שבידי בית המשפט הכלי של הטלת הוצאות (ראה לעניין זה פסקה ה' לפסק דינו של כב' השופט א' רובינשטיין בע"א 10189/07 עזרא ששון נ. בנק מזרחי טפחות בע"מ [15.6.2009]). 4. לאור סכום התביעה, היא תידון בפניי בסדר דין מהיר ויחולו הוראות פרק טז'1 לתקסד"א. הצדדים יגישו כתבי טענות בסדר דין מהיר: התובעת בתוך 45 יום מהיום, עם העתק ישירות ובמקביל לנתבע, והנתבע בתוך 45 יום מיום קבלת כתב התביעה, עם |
