|
בית הדין הארצי = בית וגם הדין וגם הארצי
|
08/04/2021
|
מגבלת תנועה. 3. עיקר טענות המשיב הלכת יעקב חזק, כמו גם הלכת בית המשפט העליון בעניין הנדרוגר[4] הינן הלכות שגויות, היות והן בית המשפט העליון והן בית הדין הארצי לעבודה לא עמדו על המצבים הקליניים המופיעים בתקנות. בכל מקרה, בענייננו, הוועדה פעלה בהתאם להלכת יעקב חזק והלכת הנדרוגר; ועל כן, דין הערעור להידחות. לעניין זה, מסביר המשיב כדלקמן: אין חולק כי המשיב נפגע בברכו ואובחן עם קרע במיניסקוס, אין גם חולק כי המשיב עבר ניתוח בניסיון לטפל בפגיעה. לעבודה |
|
בית הדין הארצי = בית וגם הדין וגם הארצי
|
08/04/2021
|
הוועדה שגויה מקצועית ואף אין לו את הסמכות לעשות כן. מבחינה משפטית כפי שפירטתי לעיל, ניתן להתחקות אחר קביעת הוועדה וההנמקה עומדת בתנאי הפסיקה של בית הדין הארצי שהובאה לעיל, במיוחד לאור הפער הלא משמעותי בין דרגת הנכות הרפואית בשיעור 58% לבין הקביעה כי המערערת לא איבדה כדי 50% מכושרה להשתכר. 29. סוף-דבר, משלא מצאתי טעות משפטית בהחלטת הוועדה, הערעור נדחה. 30. אין צו להוצאות. 31. על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך |
|
בית הדין הארצי = בית וגם הדין וגם הארצי
|
07/04/2021
|
הקיבוצי החל על המעסיק והעובד ובמידה שנקבע, או אם תשלום כאמור אושר על ידי שר העבודה ובמידה שאושר" (הדגשות שלי - י.א.ש.). 11. בפרשת אילנה קאטר דן בית הדין הארצי בשאלה כיצד יש להתייחס לרווחים שנצברו בקופת הפנסיה על יסוד הכספים שהעביר המעסיק לקופה ברכיב פיצויי הפיטורים, וכך קבע: "מקריאת סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים עולה, כי נקודת המוצא בחוק היא, כי, ככלל, תשלומי מעסיק לקופות גמל אינם באים "במקום" פיצויי פיטורים, אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם קיבוצי או |
|
בית הדין הארצי = בית וגם הדין וגם הארצי
|
07/04/2021
|
לאפשר לתובע להביא את עניינו לדיון ולממש זכות משפטית. (ע"ע 1637/04 קרשון - קריכלי (9.5.2005), העתירה בענין לבג"ץ נדחתה -ר' בג"צ 5185/05 קריכלי - בית הדין הארצי לעבודה (16.6.2005)). כדי שבית דין יאות למחוק תביעה על הסף "חייב להיות בית הדין בטוח ומשוכנע כי גם אם יוכיח התובע את כל אשר טוען בכתב תביעתו לא יהיה בכך כדי להועיל לו, מאחר שאין באותה מסכת עובדות כדי ליצור עילת תביעה" (דב"ע נו/140-3 כי"ל - כימיקלים לישראל - ליאונרד שור פד"ע ל 152). 10. |
|
בית הדין הארצי = בית וגם הדין וגם הארצי
|
07/04/2021
|
להלן. 5. חובת תשלום אגרה עם פתיחת הליך בבית הדין לעבודה מעוגנת בתקנה 2 לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשס"ח-2008 (להלן: "תקנות האגרה"). בפסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה הוסבר הרציונל העומד בבסיס חובה זו, בזו הלשון: "ראשית - בעל דין הפונה לערכאת שיפוט נדרש לשלם עבור השירות שהוא מקבל ממערכת המשפט ושנית - תשלום אגרה מעיד על רצינות ההליך ומונע נקיטת הליכי סרק או ניצול לרעה של ההליך השיפוטי" (בש"א (ארצי) 74/10 רונית אלון - אלון מיכון משרדי בע"מ, |
|
בית הדין הארצי = בית וגם הדין וגם הארצי
|
07/04/2021
|
(28.3.2007)). ולעניין זה די בכך שהמסמכים עשויים לסייע להוכחת טענתו של בעל הדין. בהערת אגב יצוין כי בבקשה למתן צו איכון סלולרי שנדונה לפני כבוד בית הדין הארצי נקבע שמבחינה דיונית מדובר, למעשה, בבקשה להצגת מסמך, וכי "לו סווגה הבקשה מלכתחילה כבקשה להצגת מסמך לפי תקנה 178(א) לתקסד"א, כפי שהיא במהותה, ניתן היה להסתפק במבחני הרלוונטיות המקלים לזימון עדים" (בר"ע (ארצי) 29882-07-17 חנדל - איפא שקולניק פלסט בע"מ (31.8.2017)). 4. בענייננו הנתבעים מתנגדים |
|
בית הדין הארצי = בית וגם הדין וגם הארצי
|
06/04/2021
|
amideast- ארגון בינלאומי הרשום במשרד הרווחה iva1003ארצי עבודה ע"ע 52952-11-20 עביר זגייר נ ג ד amideast- ארגון בינלאומי הרשום במשרד הרווחה iva1003 בית הדין הארצי לעבודה [06.04.2021] לפני: הנשיאה ורדה וירט ליבנה, השופטת לאה גליקסמן, השופט רועי פוליאק נציגת ציבור (עובדים) גב' שרה זילברשטיין היפש, נציג ציבור (מעסיקים) מר עצמון ליפשיץ ב"כ המערערת עו"ד מוחמד קעדאן ב"כ המשיב עו"ד מאזן קופטי פסק דין 1. לפנינו ערעור על פסק דינו החלקי של בית הדין האזורי |
|
בית הדין הארצי = בית וגם הדין וגם הארצי
|
06/04/2021
|
של עובד חברת החשמל שטיפס על 5 עמודי חשמל ביום וירד מהם. פעולות הטיפוס והירידה נמשכו 10-5 דקות בכל פעם, ובמהלכן התובע נשא עמו משקל. על מקרה זה קבע בית הדין הארצי כי מדובר במקרה גבולי מבחינת תדירות ורציפות הפעולה, אולם השתכנע שדי במשך השנים שבהם בוצעו הפעולות כדי להקים תשתית עובדתית למיקרוטראומה. בענייננו תדירות ורציפות הפעולות של עבודה עם כלים רוטטים נמוכה מזו שנדונה בעניין בריימוק. כך גם בעב"ל (ארצי) 67448-01-19 גבאי - המוסד לביטוח לאומי כי |
|
בית הדין הארצי = בית וגם הדין וגם הארצי
|
06/04/2021
|
בתובענה לגופה, וכי הנזק הצפוי מאי מתן הסעד לא ניתן יהיה לפיצוי כספי (רע"א 338/98 נחום חמיס נ' דוד שטרן פ"ד מג(4) 552, 555 (1989)). זאת ועוד, בפסיקת בית המשפט העליון ובית הדין הארצי לעבודה נקבע כי תכליתו העיקרית של הסעד הזמני היא שמירה על מצב הדברים הקיים בעת הגשת הבקשה, כל עוד הבקשה תלויה ועומדת, ובכך למנוע מבעל דין להביא לשינוי שעשוי להשפיע על הדיון בבקשה או על תוצאותיה (דב"ע לג/3-3 מדינת ישראל ואח' נ' מרדכי גנץ פד"ע ד 161, 164 (1972)). בעניין |
|
בית הדין הארצי = בית וגם הדין וגם הארצי
|
05/04/2021
|
כי ע"פ הפסיקה, כפי שעולה גם בפסק דינה של חברתי השופטת רחל בר"ג הירשברג בב"ל (ירושלים) 9228-06-17 חובב - המוסד מיום 15/11/20 , וכפי שגם עולה מפסיקת בית הדין הארצי, כי ניתן להכיר בליקוי של כאב, אף אם לא הוכח נזק פיזיולוגי או זכאות לדמי פגיעה, ודי אם המבוטח נזקק לטיפול רפואי עקב הכאב. לפיכך בענייננו, משרגלו גובסה ואף אם מדובר בנזק אשר גרם להחמרה זמנית וחולפת - יש לראות במצב זמני וחולף זה כקשור סיבתית לאירוע בעבודה. ב. מנגד טוענת ב"כ הנתבע כי חוות, |