|
ד' ברק ארז = ד' וגם ברק וגם ארז
|
21/02/2021
|
| המקרקעין להתנער מן ההבטחה או להתכחש למצג... ב'רשות מכוח השתק' בית-המשפט רשאי לקבוע כי הזכות בלתי הדירה חרף רצונו של הנותן." ויפים גם דברי כב' השופטת ד' ברק ארז בע"א 483/16 יהודאי נ' חלמיש - חברה ממשלתית - עירונית לדיור שיקום ולהתחדשות שכונות בתל אביב בע"מ (פורסם בנבו, 3/10/2017) לפיהם: "ככלל, רישיון במקרקעין הוא הדיר וניתן לביטול, אך ישנם מקרים שבהם הצדק דורש למנוע מנותן הרישיון לבטלו. במקרים שבהם בעל הזכויות במקרקעין הציג בפני אדם מצג בנוגע |
|
|
ד' ברק ארז = ד' וגם ברק וגם ארז
|
18/02/2021
|
| ( 28.7.2013); עניין בן שטרית, בפסקה 77 לפסק-דינו של כב' השופט צ' זילברטל; ע"פ 4190/13 סמואל נ' מדינת ישראל, בפסקאות 92-86 לפסק-דינה של כב' השופטת ד' ברק-ארז (להלן: "עניין סמואל"); ע"פ 3600/18 פלוני נ' מדינת ישראל,בפסקאות 105-102 לפסק-דינה של כב' השופטת ד' ברק-ארז (20.6.2019)]. שישית, ככלל, בפסיקה נקבע כי "עמידה בדרישה של 'הזדמנות סבירה להתגונן' אינה חייבת להתבטא באזהרה מפורשת של הנאשם... עם זאת, נקבע כי מקום שבו לא קיימת זיקה עניינית הדוקה בין ( |
|
|
ד' ברק ארז = ד' וגם ברק וגם ארז
|
17/02/2021
|
| בעונשו. יחד עם זאת, הגנה מן הצדק בשל אכיפה בררנית שמורה למקרים חריגים (ע"פ 7621/14 גוטסדינר נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 55 לפסק דינה של השופטת ד' ברק-ארז (1.3.2017); דנ"פ 7541/18 פלוני נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 6 (20.2.2019)) והנטל המוטל על כתפי נאשם הטוען לקיומה הוא כבד, שכן לרשות עומדת חזקת התקינות המנהלית ביחס לפעולותיה (ע"פ 3215/07 פלוני נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 37 (4.8.2008); ע"א 6132/16 פרדקין נ' מדינת ישראל, [פורסם |
|
|
ד' ברק ארז = ד' וגם ברק וגם ארז
|
16/02/2021
|
| 18-15 לחוות דעתו של כב' השופט ס' ג'ובראן; וכן, בהרחבה, ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.2014) - על "מבחן הקשר ההדוק", שנקטו כב' השופטת ד' ברק-ארז וכב' השופט ע' פוגלמן, לעומת "המבחן הצורני-עובדתי" ו"המבחן המהותי-מוסרי"שבהם נקט כב' השופט י' דנציגר. כמו כן, ראו והשוו: ע"פ 2519/14 אבו קיעאן נ' מדינת ישראל (29.12.2014); ע"פ 5643/14 עיסא נ' מדינת ישראל (23.6.2015), בפסקה 11 לפסק-דינו של כב' השופט צ' זילברטל; ע"פ 1082/14 ג'יסאר נ' מדינת ישראל וכ |
|
|
ד' ברק ארז = ד' וגם ברק וגם ארז
|
15/02/2021
|
| סוג ההליך ועל מנת למנוע מעגל שוטה של בקשות וערעורים בענין פטור מאגרה, הוחלט לקבל את בקשתן, לגופו של ענין בקשת הרשות לערער נדחתה על ידי כב' השופטת ד' ברק-ארז. למרות שמוכנה אני להניח לזכותן של המערערות, כי מצבן הכלכלי אינו מן המשופרים, שעה שעילת התביעה וסכומה לא הובהרו, ומעלים חשש של הליך סרק, אין מקום לפטור מאגרה ולפיכך, החלטתי לדחות את הערעור. משלא התבקשה תשובה, ובנסיבות הענין, אין צו להוצאות. ניתן בלשכתי היום, ג' אדר תשפ"א, 15 פברואר 2021, |
|
|
ד' ברק ארז = ד' וגם ברק וגם ארז
|
15/02/2021
|
| עילת תביעה אישית מבטאת את ההעדפה שניתנה על ידי המחוקק לכך שבפני בית המשפט יעמוד נפגע ספציפי, שניתן יהיה להתרשם מן הפגיעה בו באופן בלתי אמצעי (השופטת ד' ברק-ארז ב-רע"א 6897/14 רדיו קול ברמה בע"מ נ' קולך - פורום נשים דתיות, פסקה 2 (9.12.2015); סטיבן גולדשטיין "הערות על חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006" עלי משפט ו 7, 18-17 (2007)). אמנם סעיף 4(א)לחוק מאפשר במקרים מסוימים פתיחת הליך ייצוגי בידי רשויות ציבוריות או ארגונים, הגם "שעניינם בתובענה מתמצה |
|
|
ד' ברק ארז = ד' וגם ברק וגם ארז
|
12/02/2021
|
| פ"ד מד(3) 812 (1990); רע"א 3879/05 עיריית חדרה נ. חג'ג' אמריקה ישראל בע"מ (12/7/2005); בר"מ 8689/16 עיריית רמת השרון נ. הכפר הירוק (26/9/2017); ד' ברק ארז, משפט מינהלי, כרך ד' - משפט מינהלי דיוני, 135, 136 (2017)). בבר"מ 8689/16 הנ"ל מבהיר בית המשפט (פסקאות 13-12): כאשר המעשה המינהלי הנתקף עניינו בדרישת תשלום שהוציאה הרשות המקומית, היינו: "תקיפה ישירה" של דרישת התשלום, נקבע בפסיקתנו כי המדובר בהחלטה מינהלית שבאה בגדריו של פרט 8(א) לתוספת, משפט |
|
|
ד' ברק ארז = ד' וגם ברק וגם ארז
|
07/02/2021
|
| דומה ברוח תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט - 2018 אשר כבר נמצאות עמנו ר' גם ע"א 5400/18 דוד מיר נ' יעקב מירון עו"ד (מיום 28/1/19, כב' הש' ח. מלצר, ד. ברק-ארז וא. שטיין). 6. סוף דבר 6.1 הבקשה נדחית. 6.2 בייחס להגשת התצהירים אציין כי- על הצדדים היה להגיש תצהיריהם זה מכבר. לעניין זה ר' סעיף 2 להחלטה. משהגיע העת לשמיעת הראיות, בשלב זה איני מוחק את התובענות בשל העדר תצהירים, אלא קובע כדלקמן: (א) התובע (הנתבע שכנגד) יגיש תצהירי עדות ראשית בתביעתו עד |
|
|
ד' ברק ארז = ד' וגם ברק וגם ארז
|
06/02/2021
|
| במועד המסירה. 100. במסגרת רע"א 6605/15 אילנה שמש ואח' נ' ספייס בנייה ויזמות בע"מ (פורסם בנבו) (מיום 21.02.16) (להלן: "פסק דין שמש") פסקה כב' השופטת ד' ברק ארז, כך: "כאשר חוזה המכר קובע הוראה רחבה המאפשרת לקבלן לדחות את מועד המסירה בלי לקבוע מועד חדש באופן ברור, הרי שאין לפנינו הסכמה חוזית חדשה אלא תניית פטור מובהקת. תניית פטור היא "הוראה חוזית, השוללת או מגבילה חבותו של צד לחוזה" (ראו: גבריאלה שלו תניות פטור בחוזים 17 (1974) (להלן: שלו); כן |
|
|
ד' ברק ארז = ד' וגם ברק וגם ארז
|
05/02/2021
|
| זאת, ככלל, ההחלטה אם לאפשר תקיפה עקיפה של החלטה מנהלית אגב דיון אזרחי מסורה לשיקול דעתו של בית-המשפט (בג"צ 6090/08 ברגר נ' שר המשפטים (11.2.2008); ד' ברק-ארז, משפט מנהלי דיוני, עמ' 176-180 (2017)), אשר יתחשב בהחלטתו, בין היתר, ביכולת השפעה של הפגם הנטען על תוצאת ההליך האזרחי (דנ"א 7398/09 עיריית ירושלים נ' שירותי בריאות כללית (14.4.2015)). 14. בענייננו, לא שוכנעתי כי טענות המשיב מקימות עילה מספקת ומבוססת, לביטול ההפקעה, בשל פגמים שנפלו לכאורה, |
|
