|
ד' ברק ארז = ד' וגם ברק וגם ארז
|
20/12/2020
|
| התערבותה של ערכאת הערעור בעניינים אלה תהא שמורה למצבים בהם מתעורר צורך למנוע עוול או נזק (רע"א 5096/16 רוזנשיין נ' רוזנבלום, סעיף 14 להחלטת כב' הש' ד' ברק-ארז (4.1.2017)). סעד של עיכוב ביצוע נמנה על "משפחת" הסעדים הזמניים אשר ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהם אלא במקרים חריגים (ראה לעניין זה: רע"א 8284/14 קורקוס נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (29.12.14) סעיף 10 ופסקי הדין הרבים שאוזכרו שם). איני סבור כי החלטת ביהמ"ש קמא , שנעתרה לבקשת המבקש באופן |
|
|
ד' ברק ארז = ד' וגם ברק וגם ארז
|
18/12/2020
|
| בעניין קליסה לעיל, בפסקאות 24-23; עע"מ 5017/12 פריחה אמזלג נ' עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ (29.1.13), בפסקה 12 לדעת המיעוט של כב' השופטת ד' ברק-ארז); עע"מ 2827/07 רחל חיות נ' משרד הבינוי והשיכון (23.11.08), בפסקאות כ"ט (14) וכ"ט (15); ועת"מ (י-ם) 2164/07 כהן יהודה נ' משרד הבינוי והשיכון (22.8.06)). בדומה, הרישומים במרשם האוכלוסין מהווים אמנם ראייה לאמיתות פרטי הרישום, אולם ראייה לכאורה בלבד, שניתן להפריכה (עע"מ 2851/13 בעניין סויסה,); |
|
|
ד' ברק ארז = ד' וגם ברק וגם ארז
|
16/12/2020
|
| בסמיכות זה לזו ותפיסת הילדים את שני הבתים כבתים מרכזיים בחייהם". ראו גם: בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית (19.7.17) בפסקה 62 לחוות דעתה של כב' השופטת ד' ברק - ארז, ע"מ 1086/05 פלוני נ' פלונית פ" תשס"ד (1), 456 (2005) בו נקבע כי: "אין כל ספק כי משמורת משותפת מחייבת בראש ובראשונה שיתוף פעולה ושילוב בין ההורים",בע"מ (חי') 384/06 ו' א' נ' ו' מ' (28.3.07) בו ציינה כב' השופטת וילנר כי: "בהיעדר שיתוף פעולה חיובי בין ההורים, והכרה של כל אחד מהם במסוגלות |
|
|
ד' ברק ארז = ד' וגם ברק וגם ארז
|
10/12/2020
|
| של המערערת בישראל (ראו לעניין זה בר"ם 7833/18 גתדולה נ' משרד הפנים - רשות האכלוסין וההגירה ומעברי הגבול (27.12.2018), בפסקה 22 להחלטתה של כב' השופטת ד' ברק-ארז). במכלול נסיבות אלה, לא שוכנעתי כי ההחלטה או פסק הדין בלתי סבירים, קל וחומר שאינם בלתי סבירים באופן קיצוני העשוי להצדיק התערבות. הדברים אמורים ביתר שאת נוכח המומחיות והמקצועיות מהן נהנה בית הדין בכל הנוגע לסוגיות העולות בהליך זה. 12. המערערת מעלה טענת הסתמכות, הנובעת מהשלב אליו הגיעה |
|
|
ד' ברק ארז = ד' וגם ברק וגם ארז
|
10/12/2020
|
| אותו עניין, הצליחה המדינה להצביע על דוגמאות רבות לפיהן הוגשו כתבי אישום באותן נסיבות, כך שלא היה מקום וצורך להכריע בין הגישות השונות (ראו: השופטת ד' ברק ארז, "אכיפה בררנית: מן הזכות לסעד", הסנגור 200, בעמ' 17). מן הכלל אל הפרט 38. יישום הדוקטרינה להגנה מן הצדק על שלושת השלבים שנקבעו בהלכת בורוביץ מובילים את בית המשפט למסקנה לפיה יש להורות על ביטול האישומים בעניין הדוחות אותם הנאשמת טרם שילמה, וזאת הן בשל פגיעה בזכותה החוקתית להליך הוגן ויצירת |
|
|
ד' ברק ארז = ד' וגם ברק וגם ארז
|
08/12/2020
|
| תורת האכיפה הבררנית, וכחלק מעקרונות של צדק הנטועים בתורת ההגנה מן הצדק, על בית המשפט ליתן ביטוי וסעד במקרה כזה בשלב העונשי, מטעמי ניראות הצדק (ראו: ד. ברק-ארז, אכיפה בררנית: מן הזכות לסעד, הסניגור 200, 14). לכן, הגם שהנאשמים היו ראויים לעונשים חמורים יותר מאלה שיוטלו עליהם כאן, נמצא, מהטעמים שלעיל, למקם את עונשם ברף הנמוך יותר, על מנת לשקף את יישום הסעדים של ההגנה מן הצדק בעונשם. 21 העונש המתאים (סעיף 40יד (2) לחוק העונשין): הפרשה הנדונה חשפה |
|
|
ד' ברק ארז = ד' וגם ברק וגם ארז
|
03/12/2020
|
| את אותו "אירוע", שהרי כבר נקבע ש"לעיתים, העובדה שהאירוע כולל כמה מעשים יכולה לשוות לו מידה נוספת של חומרה" [עניין ג'אבר, פסקה 10 לפסק דינה של השופטת ד' ברק ארז; ע"פ 2454/18שיינברג נ' מדינת ישראל (2.12.2018) פסקה 20 לפסק דינו של השופט ע' פוגלמן]. חשיבותה של ההכרעה בסוגיה זו פוחתת אף נוכח כוונתי לגזור על הנאשם ממילא עונש כולל. 17. במאמר מוסגר אציין שעל אף שמצאתי לקבל את עמדת המאשימה לקבוע מתחם עונשי נפרד לכל אחד מהמעשים, הרי שעתירתה של המאשימה |
|
|
ד' ברק ארז = ד' וגם ברק וגם ארז
|
03/12/2020
|
| על מנת שייבחן מחדש, בהתאם להסכמת הצדדים בפרו' הדיון מיום 3.6.20, אני סבורה כי כפועל יוצא מכך על העותר למצות את טענותיו בגדר ההליך המנהלי (השוו: ד' ברק-ארז, משפט מינהלי דיוני (כרך ד', 2017) בעמ' 346 - 352). יחד עם זאת, בשלב זה אותיר את העתירה על כנה, על מנת לאפשר לעותר למצות את טענותיו בפני הוועדה הציבורית. לאחר שתינתן החלטה בידי הוועדה הציבורית וככל שיהא צורך בכך, יוכל העותר לבקש לתקן את עתירתו. בית המשפט ממליץ בזאת, בנסיבותיו הייחודיות של |
|
|
ד' ברק ארז = ד' וגם ברק וגם ארז
|
02/12/2020
|
| יוחזק כמי שגנב אותם, או למצער כמי שקיבל אותם לידיו ביודעו שהם גנובים [ע"פ 8584/13 שטארה נ' מדינת ישראל, (30.6.2014), פסקה 22 לפסק דינה של השופטת ד' ברק-ארז (להלן: עניין שטארה)]. חזקה זו נסמכת על הגיון החיים ועל השכל הישר ועצמתה משתנה בהתאם לנסיבות המקרה, תוך הסתמכות על מקום התפיסה וזמן התפיסה, כמו גם על טיב הרכוש שנתפס. ובמה דברים אמורים? על מנת להמחיש את הדברים, נדמיין לעצמנו משולש שווה צלעות שבקצה של כל זווית שלו מצוי מגנט השווה בעצמתו למגנט |
|
|
ד' ברק ארז = ד' וגם ברק וגם ארז
|
02/12/2020
|
| שאכן יש בו לאיין את עילת התביעה כנגד הנתבעת 3, אולם מקום בו נלמד כי הוגשה זה מכבר בקשה לדיון נוסף (דנ"א 7340/20) על רקע דעת המיעוט של כב' השופטת ד' ברק-ארז (וכפי שאף ציינה הנתבעת 3 ברוב הגינותה בסעיף 6 לבקשה) - סבורתני שיש להמתין עד למיצוי אותו הליך. 3. לאור האמור, הבקשה לדחיית התביעה כנגד הנתבעת 3 נדחית, בשלב זה. 4. הסטטוס הנוכחי של התיק ייוותר על כנו עד למתן החלטה אחרת. ניתנה היום, ט"ז כסלו תשפ"א, 02 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים. |
