|
|
|
החברה
|
03/02/2021
|
| ת"א (מרכז) 4673-04-19 - פלוני נ' החברה הדרומית לשווק בעמ ואח'מחוזי מרכז ת"א (מרכז) 4673-04-19 פלוני נ ג ד 1. החברה הדרומית לשווק בעמ 2. הפניקס חברה לביטוח בע"מ בית המשפט המחוזי מרכז-לוד [03.02.2021] כבוד השופטת מרב בן-ארי החלטה 1. הנושא הוא קביעת התיק להוכחות, שעה שקדם המשפט בוטל עקב בקשת הנתבעות ונוכח אילוצי התקופה. הצדדים לא מילאו אחר החלטת בית המשפט במלואה, לא ציינו משכי זמן לחקירת עדי הצד שכנגד, ולא פעלו לתיאום מועדים מוסכמים. הנתבעות |
|
|
החברה
|
03/02/2021
|
| ג. תיק רפואי בית חולים כרמל. 3. העובדות: א. התובע יליד 1961 מתגורר בעוספיה ובזמנים הרלבנטים לתביעה עבד כמקדם מכירות בחברת Xבע"מ (להלן: "המעסיק" או "החברה"). התובע שיווק בחנויות ובסופרים מוצרים שונים בעיקר של חברת "יוניליוור". ב. לתובע היה רכב של החברה עימו נסע כמאתיים עד שלש מאות ק"מ ביום וקידם מכירות של מוצרי החברה בסופרים וחנויות שונות ברחבי הארץ. ג. באותו בוקר של יום 23.10.18 בערך בשעה 08:30 או 09:00 הגיע התובע למכולת "אל חלאל" בכפר כיסרא |
|
|
החברה
|
03/02/2021
|
| כ-15,000 ₪. עד תביעה 2 - מר מזרחי, הוזמן לעדות לגבי אישור זה שנכתב על ידו, והעיד כי האישור ניתן עפ"י בקשת אמו של התובע. מר מזרחי הינו הבעלים של החברה והוא חבר ילדות של אבי התובע (ראה עמ' 13 לפרו' ש' 14). עוד התברר מעדותו של מר מזרחי, כי בניגוד לאמור בתצהירו של התובע, התובע לא עזב את מקום העבודה מרצונו. היו במקום שלושה צוותים, כשכל צוות מונה ארבעה אנשים. בשנת 2013, צומצמה העבודה והתובע פוטר עקב צמצומים, ונכון למועד העדות יולי 2020 כ-7 שנים לאחר פיטורי התובע נסגרה החברה |
|
|
החברה
|
03/02/2021
|
| לרתך אותם ולייצבם באמצעות מלט; הוא אמנם לא זכר האם התבקש לעשות כן לפני ההתקנה או לאחריה, אולם הוא העיד בודאות כי - "אני זוכר שהיה ועשינו לבקשת החברה." (פרוט' ההתנגדות, עמ' 2, ש' 10-8). 28. אמנם, כאשר נשאל אודות כך בדיון ההוכחות מסר אלי תשובה מתחמקת וטען כי אינו זוכר בוודאות, ו"יכול להיות שהתבקשתי לעשות את הדברים הנ"ל" (עמ' 18, ש' 25-24). כאשר נשאל על כך שוב בהמשך חקירתו שב וטען כי אינו זוכר (עמ' 20, ש' 31-29). כאשר נשאל האם ייתכן שלא עשה, חזר |
|
|
החברה
|
03/02/2021
|
| והמקום "הוחרב לגמרי במטרה להפכו למרכז רפואי.." 2. המשיבים טוענים , מבלי לגרוע מכלל טענותיהם ,כי בהתאם לסעיף 323 לחוק החברות תשנ"ט-1999: "יראו את החברה הקולטת כאילו הייתה חברת היעד בכל הליך משפטי". כן הוסיפו שהטענות של המבקש חורגות מהאמור בכתבי הטענות וכן כי ניתנה לו הזדמנות להביא ראיות מטעמו והמבקש לא עשה כן. בקשת שיא קופי (1986(בע"מ 3. מבקשת 2 לא הגישה בקשה אלא , במסגרת הגשת תצהיר ביום 23.12.2020,הגישה בקשה לתצהיר משלים .בהתאם לכך פרטה כי |
|
|
החברה
|
03/02/2021
|
| ובכספים. ב"כ הנאשם סבור כי אלו מעידים על השינוי שחל בנאשם. מתסקיר שירות המבחן עולה גם כי הנאשם נישא, הסדיר את ענייניו ואף הוסדר ההליך האזרחי מול החברה. העבירות בגינן הורשע הנאשם בוצעו עקב מצוקה כלכלית ופטירת אביו. לנאשם 4 בנות, אשר שתיים מהן סובלות מליקויים רפואיים. בנותיו של הנאשם זקוקות לו, הוא תומך בהן ומפרנס אותן. עוד תומך הנאשם באמו הקשישה, שאף מצבה הרפואי מורכב. (הוגשו מסמכים כדי לתמוך בטיעונים אלה). הנאשם שיתף פעולה עם שירות המבחן בכל. |
|
|
החברה
|
03/02/2021
|
| בית המשפט נוהג לאכוף בפועל חוזה שלא נכרת בין הצדדים, אף אם מצא כי יש לחייב את הצד שנהג בחוסר תום לב בפיצוי הצד הנפגע (ראו: ע"א 651/82 מדינת ישראל נ' החברה האילתית לשירותים באוניות בע"מ, פ"ד מ(2) 785 (1986))." 104. סוף דבר, תביעת האכיפה נשוא התביעה העיקרית, נדחית על ידי. לסוגיית ההוצאות, הן בתביעה העיקרית, והן בתביעה שכנגד, אתייחס רק עם מתן פסק הדין הסופי בתיק. התביעה שכנגד: 105. ב"כ הנתבעת בסיכומיו אינו מתייחס כלל לתביעה שכנגד ולסעדים הלא |
|
|
החברה
|
03/02/2021
|
| מידע מהותי אודות ניגוד העניינים בו היה מצוי שעה שאושרה בחברה הקצאת מניות פרטית למשקיע נוסף. ליבת המחלוקת בין הצדדים נסובה סביב השאלה האם כאשר הקצתה החברה מניות בהקצאה פרטית למר אלכס שניידר, תנאי ההקצאה לרבות מחיר המניה נקבעו בשים לב להסכמה קודמת בין שניידר לבין בעל השליטה, שקיומה ותנאיה לא גולו לחברה; או שמא, מדובר היה בעסקה עצמאית ונפרדת ומשכך לא היה לבעל השליטה עניין אישי לגביה. 2. נוכח הסדר דיוני בין הצדדים [אשר קיבל תוקף של החלטה שיפוטית מני |
|
|
החברה
|
03/02/2021
|
| 1964/08, להלן: "תיק הפש"ר"], וכן בהליכים הקשורים עם המקרקעין שעליהם מצוי הבניין (להלן: "המגרש"). יצויין כי בעת ההיא חברת קובי בן דוד בע"מ (להלן: "החברה")שהיתה מצויה בבעלות מלאה של קובי, היתה בעלת זכות החזקה והזכות להירשם כבעלים של המגרש. החברה רכשה את זכויותיה מההורים בהתאם להסכם מכר משנת 2005 (נספח ה' לתצהירי העדות הראשית של הנתבעת). 3. ביום 29.10.2009 נחתם בין התובע לבין ההורים הסכם שכר טירחה (נספח 1 לתצהיר העדות הראשית של התובע - להלן: "הסכם |
|
|
החברה
|
03/02/2021
|
| עמנואל ונועה בן חיים (להלן יחד "בן חיים") נגד הנתבעים: גיא ופזית גלבוע (להלן יחד "גלבוע"), שלמה אסולין וחברת איי-טופ בע"מ (להלן "אייר טופ" או "החברה"), וכן תביעה שכנגד, הצהרתית וכספית על סך 738,000 ₪, שהגישו גלבוע והחברה נגד בן חיים. 2. אייר טופ עסקה בתקופה הרלוונטית לתביעה בהפעלתו ובניהולו של עסק לשיווק, פיתוח והפצה של מוצרי היגיינה ומפיצי ריח. תובע ונתבע שכנגד 1, מר עמנואל בן חיים (להלן "עמנואל") היה דירקטור בחברה. תובעת ונתבעת שכנגד 2, גב'"), |
|
