|
|
|
החברה
|
05/02/2021
|
| בימים אלה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, וההליך דנן. המרצת הפתיחה עוסקת בנושא של מניות חברת אושיות. מסתבר, כי מאז שנת 2017 החזיקו שני הצדדים במניות החברה, אולם בתחילת שנת 2020 פעלו המשיבים מול רשם החברות לרישום כלל המניות על שמם בלבד, ובחודש פברואר 2020 הגישו את המרצת הפתיחה, על מנת שבית המשפט יצהיר על בעלותם במלוא המניות. הצדדים המשיכו לפעול לשינוי הרישום אצל רשם החברות, עד אשר בית המשפט המחוזי בתל-אביב הוציא מתחת ידיו צו המונע הדדית ביצוע, אולם |
|
|
החברה
|
05/02/2021
|
| להורות על הסבת הדו"ח ע"ש מבצע העבירה. החלטתי לדחות את הבקשה. 1. המבקשת היא חברה להשכרת ומכירת כלי רכב לה מספר סניפים בארץ. בבקשה נטען כי בשל אופי החברה והצפי לקבלת דו"חות שאינם נעברים על ידה, מחתימה החברה את שוכרי הרכבים על חוזים הכוללים את התחייבותם לשאת בכל תשלום הנובע מדו"חות תעבורה שירשמו בתקופת השימוש שהם עושים ברכב. בנוסף קיימת בחברה מחלקה שתפקידה לדאוג להסבת דו"חות על שם שוכרי החברה. 2. המבקשת טענה בבקשתה שחלק מהדו"חות נשלחים אליה באיחור |
|
|
החברה
|
05/02/2021
|
| איבוד ימי עבודה, הוצאות עבור פיצוי לעובד וטיפולו הרפואי, הנטל הרובץ על מערכת הבריאות לטפל בנפגעי תאונות עבודה והעלות של שיקום נפגעי עבודה' (עניין החברה לחקלאות; כן ראו דב"ע (ארצי) נז/8 - 11 מדינת ישראל נ' שמיר (19.2.98); להלן: עניין שמיר); סטיב אדלר והדרה בר-מור, חוקי הבטיחות בעבודה כמגן על העובד, שנתון משפט העבודה ג' 11 (1992)). עוד צוין בפסיקה כי לאור האינטרס הכלכלי העומד בבסיס המניע לביצוע העבירות בתחום הבטיחות בעבודה, יש להרתיע מביצוען בדרך של הטלת קנסות שיהפכו עבירות אלה לבלתי כדאיות מבחינה כלכלית (עניין החברה לחקלאות; עניין החברה |
|
|
החברה
|
05/02/2021
|
| דודי וגנר נ' תולעי הפלא משאבי אנוש בע"מ ואח'מחוזי עבודה תל-אביב-יפו סע"ש (תל-אביב-יפו) 12895-07-20 דודי וגנר נ ג ד 1. תולעי הפלא משאבי אנוש בע"מ 2. החברה ליצור ומסחר בתולעים בע"מ אברהם ציסר בית הדין האזורי לעבודה תל-אביב-יפו [05.02.2021] כב' הרשמת מרב חבקין החלטה עניינה של החלטה זו הוא שאלת הסמכות המקומית לדון בהליך. 1. עובדות המקרה אינן שנויות במחלוקת ואלה עיקרן: התובע עבד בנתבעת 1. הנתבעת 2 היא בעלת המניות בנתבעת 1 והנתבע 3 הוא מנהלה של |
|
|
החברה
|
05/02/2021
|
| לה סניפים רבים בכל רחבי הארץ והיא מקבלת לכתובתה הרשומה דברי דואר ללא קושי. טענה כי רק לאחר קבלת מכתב מהמרכז לגביית קנסות ולאחר הטלת עיקול על חשבון החברה נודע לה אודות הדו"ח. טענה כי באישור המסירה חסרים פרטים מהותיים, לרבות מספר ח.פ. של החברה, שם המוסר ותאריך המסירה. טענה כי לאחר בדיקה התברר כי העבירה בוצעה על ידי עובד החברה בשם סאהר סואעד, וצירפה תצהיר מטעמו. טענה כי אי קבלת בקשתה תגרום לה עיוות דין וביקשה לקבל יומה בבית המשפט. המשיבה התנגדה |
|
|
החברה
|
05/02/2021
|
| "בקשת שילוב מתקן ייצור..." מצוין בס' 5.3 כי "תחזוקת המתוקן הינה באחריותי. נמסרה לי הדרכה לתפעול שוטף של המתקן כולל מדריך תפעול של המערכת על ידי החברה המתקינה". התובעת לא הוכיחה כי מסמך זה נמסר לנתבע קודם לחימת ההסכם, קודם להתקנה או לאחריה. יתירה זו, המסמך אינו חתום ע"י הנתבע אף שהתובעת ייחדה מקום ספיפי לחתימתו של הלקוח על אותו מסמך. בנסיבות אלו לא ניתן לקבוע כי יש למסמך זה תוקף מחייב ביחסים שבין הצדדים. 44. בחקירתו העיד פרופ' אשכנזי כי ברור שאם |
|
|
החברה
|
05/02/2021
|
| הקודם - מר ניר דגמי. במהלך שנת 2017, משמע לאחר כריתת הסכמי המכר, רכשה חברת רז ושחף את מניות המשיבה מהבעלים הקודם ובמסגרת זו, מוּנה במקומו כמנהל החברה, מר חנניה אלקסלסי, בעלי חברת רז ושחף. 3. התמורה שנקבעה בהסכמי המכר עבור כל אחת מהדירות, הינה 1,320,000 ₪ (כולל מע"מ). במעמד החתימה על הסכמי המכר, שלמו המבקשים (להלן גם: "הקונים") סך של 132,000 ₪ עבור כל דירה, המהווים שיעור של 10% מהתמורה הכוללת. כספי התשלום הועברו לחשבון נאמנות על שם ב"כ המשיבה -, |
|
|
החברה
|
05/02/2021
|
| בסעיף 8 ובעלות תיקון זהה של 6,000 ₪. 62. המומחה מטעם בית המשפט כתב בסעיפים המקבילים בחוות דעתו (בעמ' 21 ו- 22) שהוא מצא את הטענה נכונה ושיש לזמן את החברה אשר ייצרה את החלונות כדי לקבל הערכה של עלות התיקון בפועל, שכן העלות שהוערכה נראית גבוהה. 63. התובעת העידה שזאב מחברת "סקיילייט", ספקית החלונות, מצא בבדיקתו שהכשל נובע מהתקנה לקויה ושהחלונות נהרסו באופן שאינו ניתן לתיקון ומחייב החלפה (עמ' 36, ש' 21-4). התובעת לא זימנה את זאב למתן עדות, ורק |
|
|
החברה
|
04/02/2021
|
| כנגד הבנק - היא ההליך המקביל. לטענת הנתבעת, החוב הנתבע כאן אינו חוב אמת כי אם תוצר של פעולות שבוצעו בידי התובע בלא הרשאה מצדה, בחשבונות הבנק שלה ושל החברה שבניהולה. בכלל זה, נטען להקמת וסגירת הלוואות ופיקדונות לתקופות קצרות, חיוב בחיובים שאינם מוצדקים וכיוצא-בזה טענות העוסקות בניהול לקוי של החשבונות ובביצוע פעולות ללא ידיעת הנתבעת והוראותיה. 2. ההליך המקביל עוסק באותן טענות ממש - שם עתרה הנתבעת לפיצוי בגין הפעולות והמחדלים הנזכרים לעיל. למעשה, ש |
|
|
החברה
|
04/02/2021
|
| לא היו תקינים לאחר המחיקה מכיוון ששיווק השקמה אמנם מחקה את הכיתוב "למוטב בלבד" אך הותירה את השרטוט. לצד המחיקה נחתמה חתימת יד אך נעדרה חותמת של החברה ועל כן, טוענת אשל, הסרת הגבלת הסחירות של השיק איננה בת תוקף. 12. פעולת הבנקים בנסיבות העניין מנוגדת להוראות פקודת השטרות ובפרט סעיפים 76 ו-78 שבפקודה העוסקים בשיקים משורטטים ובהגבלת סחירותם. כמו-כן פעולתם נוגדת הוראות מפורשות של בנק ישראל והמפקח על הבנקים לגבי שיקים שסחירותם הוגבלה ואף חוטאת ועל |
|
