|
ועדת החוקה = ועדת וגם החוקה
|
16/12/2020
|
| משולב], תשמ"ב-1982 בסכום שייראה לבית המשפט; במשפט שמנהל קובל רשאי בית המשפט להטיל על הקובל תשלום כאמור. (ב) שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, סכומי מקסימום להוצאות ולפיצויים האמורים. (ג) החלטת בית המשפט לפי סעיף זה ניתנת לערעור כפסק דין בפלילים". 26.התובע לא פירט בכתב תביעתו כי הוא מסתמך על סעיף זה. אולם בית המשפט רשאי להידרש למתן פיצוי על-פי סעיף זה אף בלא בקשה (תקנה 5 לתקנות סדר הדין (פיצויים בשל מעצר או |
|
|
ועדת החוקה = ועדת וגם החוקה
|
07/12/2020
|
| הפיגורים בחישוב שנתי המביא בחשבון גם ריבית דריבית, לפי הידוע בעת חתימת חוזה ההלוואה; (12) כל פרט אחר שיקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. (ג) שר המשפטים רשאי, בהתייעצות עם שר האוצר, לקבוע את העקרונות או השיטות לחישוב הפרטים האמורים בסעיף קטן (ב). (ד) שר המשפטים רשאי לקבוע טפסים לגילוי הפרטים לפי סעיף קטן (ב).” בהוראה זו ביקש המחוקק להציב סטנדרט של גילוי באמצעות הטלת חובות גילוי ספציפיות כלפי הלווים,, |
|
|
ועדת החוקה = ועדת וגם החוקה
|
29/11/2020
|
| לעבריינים בעלי מוגבלות שכלית, עובדה אשר עמדה לנגד עיניו בעת ניסוח הוראת סעיף 19ד לחוק, ואשר עומדת לנגד עינינו גם כיום [ראו: פרוטוקול ישיבה מס' 46, ועדת החוקה, חוק ומשפט, הכנסת השמינית, 9-8 (18.12.1974); פרוטוקול ישיבה מס' 47, ועדת החוקה, חוק ומשפט, הכנסת השמינית, 7-6 (23.12.1974) (להלן: פרוטוקול ישיבה מס' 47)]. (ההדגשות שלי- נ.ס.) 26.כלומר- בית המשפט העליון הכיר באפשרות כי הגם שאדם לא יענה על דרישת ההכרה המוגבלות שכלית התפתחותית המלאה, בהתאם |
|
|
ועדת החוקה = ועדת וגם החוקה
|
24/11/2020
|
| הפיגורים בחישוב שנתי המביא בחשבון גם ריבית דריבית, לפי הידוע בעת חתימת חוזה ההלוואה; (12)כל פרט אחר שיקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת". בסעיף 8 לחוק ההלוואות נקבעה חובת צירוף ההסכם בכתב וצירוף מידע מפורט לכל תובענה המוגשת בקשר לחוזה הלוואה עליו חל החוק, כהאי לישנא: "(א) הגיש מלווה תובענה בבית משפט נגד לווה, או הגיש נגדו בקשה ללשכת הוצאה לפועל לביצוע פסק דין או לביצוע שטר, והכל בקשר לחוזה הלוואה, יצרף |
|
|
ועדת החוקה = ועדת וגם החוקה
|
10/11/2020
|
| בשונה מחוק ההתיישנות, מלמדים על כך שמדובר בהוראה מהותית, וכי כוונת המחוקק הייתה לעמוד על קוצו של יוד ולקמץ בהארכות התקופה, ובמלותיה של היועמ"ש של ועדת החוקה חוק ומשפט שדנה בתיקון לחוק ב-24.6.2002: "זה הקיצור הכי מקוצר שניתן לקצר". ראו גם דברי כב' השופט רובינשטיין בע"א 5250/08 ח'שאן נ' מדינת ישראל (2.10.2014): "תכליתו של תיקון מס' 4 לחוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה) מתשס"ב-2002, שעליו נסבו דיונים רבים, היתה לקבוע איזון, בנסיבות של תביעות |
|
|
ועדת החוקה = ועדת וגם החוקה
|
28/10/2020
|
| זה ע"פ 57160-01-14 מדינת ישראל נ' חדוות הורים בע"מ [פורסם בנבו] (8.2.2014) כדלקמן: לגבי השאלה מהו "אירוע אחד" קיימות מספר גישות. עיון בפרוטוקולים של ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אשר דנה בהצעה לתיקון 113, מעלה כי הנושא נדון לעומקו אך לבסוף לא הוספה הגדרה ברורה למונח "אירוע", וזו הושארה לבתי המשפט בהתאם לנסיבות כל מקרה (ע"פ 1605/13 פלוני נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] מיום 27.8.14; להלן: עניין פלוני). בספרות הועלתה האפשרות להקיש לצורך כך מהפסיקה |
|
|
ועדת החוקה = ועדת וגם החוקה
|
14/10/2020
|
| על חשבון תור המתדיינים האחר ושעה שיש בהישג יד פתרון סביר". 30. לקראת סיום מצאתי להעיר ולהפנות לדברי מנהל בתי המשפט, כב' השופט ד"ר יגאל מרזל, בישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט מספר 109, שבהם התייחסות לעובדה כי ככל שהתקנות החדשות היו נכנסות לתוקפן במועד המקורי היה ניתן לפי התקנות לערוך דיונים באמצעות היוועדות חזותית (ר' פרוטוקול מס' 109 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט, 14.09.2020, עמ' 69). 31. בתקופת המגפה שמיעת עדותו של עד המצוי בקבוצת סיכון מקיימת את |
|
|
ועדת החוקה = ועדת וגם החוקה
|
05/10/2020
|
| 69י4 לחוק. שאלה היא אם הרשם רשאי לערוך בחינה זו כבר בשלב הראשון. לפי לשון החוק, לכאורה התשובה על כך שלילית (ראו גם פרוטוקול ישיבה מס' 23 של ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט, הכנסת ה-20, 5 (14.7.2015); עש"א (שלום ראשל"צ) 61194-07-17 אביטל נ' בן ציון (28.9.2017)). עם זאת שיקולי יעילות מעוררים ספק בתשובה: אם שוכנע רשם ההוצאה לפועל (שהוא הגורם המוסמך להחליט בבקשה למתן הפטר), כבר בשלב הראשון, שלא יינתן הפטר, מדוע שלא ידחה את הבקשה על הסף? האין בכך משום |
|
|
ועדת החוקה = ועדת וגם החוקה
|
30/09/2020
|
| האיזון הראוי בין רצון הצדדים לבין השאיפה לוודאות משפטית..." וכי "המחוקק, כפי שניתן ללמוד מדברי ההסבר להצעת החוק המתוקנת, ומן הפרוטוקולים של דיוני ועדת החוקה, חוק ומשפט, לא ביקש לבטל איזון זה, ולבכר את אחד הערכים על-פני השני; אלא, ביקש הוא, תחת זאת, אך לחדד ולהבהיר, כי עיקרון הוודאות המשפטית מחייב לתת ללשון החוזה משקל משמעותי בתהליך הפרשנות." הפועל היוצא מכל האמור לעיל הוא, כי מקום בו הנסיבות מצביעות על כך שלשונו של החוזה עשויה להתפרש בדרכים |
|
|
ועדת החוקה = ועדת וגם החוקה
|
22/09/2020
|
| בחוק; ... (10) גוף אחר, הממלא תפקיד ציבורי, שהוא גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, תשי"ח - 1958 [נוסח משולב], שקבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; קביעה כאמור יכול שתהיה לגבי כל פעילותו של גוף כאמור, או לגבי פעילויות מסוימות;". 7. אשר לתחולת החלופה של ס"ק 2(8) לחוק יש להבחין בין "תאגיד שהוקם בחוק", לבין תאגיד שהתאגד לפי הדין בישראל. תאגיד מהסוג הראשון הוא תאגיד שהוקם מכוח חוק ספציפי המורה על הקמתו, כפי שטען ב"כ |
|
