|
ועדת החוקה = ועדת וגם החוקה
|
31/07/2019
|
| ע"י ב"כ עו"ד חגי קלעי ו/או אוהד רוזן נ ג ד 1. עמיר ארמונד פרץ ואח' 2. מזכ"ל מפלגת העבודה ערן חרמוני 3. מפלגת העבודה הישראלית 4. הנהלת המפלגה 4. ועדת החוקה של המפלגה 5. יו"ר ועדת החוקה של המפלגה כולם ע"י ב"כ עו"ד יובל מור-מוסלי ו/או עומרי שגב בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו [31.07.2019] כבוד השופטת ירדנה סרוסי החלטה 1. בתאריך 30.7.2019 הובאה בפניי, במסגרת תורנות פגרת בתי משפט, בקשה מטעם המבקשות ליתן צו מניעה זמני דחוף מכוח סעיף 6 לפקודת ביזיון בית |
|
|
ועדת החוקה = ועדת וגם החוקה
|
28/07/2019
|
| זו וכן עסקאות פוליטיות אחרות שנעשו באותה תקופה פגעו באמון הציבור במערכת הפוליטית והביאו לתחושת סיאוב (מצקין, שם). על רקע זה הניחה בחודש יוני 1990 ועדת החוקה, חוק ומשפט על שולחן הכנסת את הצעת החוק למניעת מעילה באמון (נבחרי ציבור), התש"ן-1990, אשר לאחר הליכי החקיקה הייתה לתיקון 12 של חוק יסוד:הכנסת, עליו עמדנו לעיל. הצעת חוק זו הונחה ללא דברי הסבר, אך חודש לפני כן הוגשה הצעת חוק למניעת פגיעה באופייה הדמוקרטי של המדינה ולשמירה על חובת ההגינות של |
|
|
ועדת החוקה = ועדת וגם החוקה
|
16/07/2019
|
| ישראל (פורסם בנבו, 14.01.2010)) יתר על כן, אף לא נמצא הסבר קונקרטי לסעיף 11 בדברי ההסבר להצעת החוק, בפרוטוקול הדיונים של הכנסת שדנה בחוק ובדיוני ועדת החוקה, חוק ומשפט שניסחה את החוק. 15. אחת התכליות האפשריות לסעיף היא למנוע מצב שבו יוסגר מבוקש בטרם הסתיימו ההליכים הפליליים כנגדו בישראל, ובכך יכשיל את ההליך המקומי. אולם, חוק ההסגרה העניק את הסמכות לשר המשפטים לעכב את מסירת המבוקש לידי המדינה המבקשת לאחר שהוכרז כבר-הסגרה, בין היתר כדי למנוע מצב |
|
|
ועדת החוקה = ועדת וגם החוקה
|
09/07/2019
|
| (4) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב. 5 נוסח התנאי הראשון הוא תולדה של פשרה, כפי שתיאר חבר הכנסת רשף חן בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט את הדיונים על החוק בטרם קריאה שנייה ושלישית. מחד גיסא התובעים והגופים המייצגים אותם היו מעוניינים למעט במכשולים בדרך לאישור תובענה ייצוגית, כדי להקל את אכיפת הדין, ומאידך גיסא הארגונים שסכנת התביעה ריחפה מעליהם חששו שהתובענה הייצוגית תשמש לתכליות זרות. הוא הסביר ש„כאשר מוגשת תביעה |
|
|
ועדת החוקה = ועדת וגם החוקה
|
02/07/2019
|
| מחוקק המשנה לנקוט בלשון רחבה, עשה כן, ובמצב דברים זה חזקה היא כי אין ליתן פרשנות מרחיבה למונח "ועדת ההשגות" (ראו לעניין זה גם עמ' 17 לפרוטוקול ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט מיום 11.4.18 שמספרה 588 ועניינה בצו בתי משפט לעניינים מינהליים (שינוי התוספות הראשונה והשנייה לחוק), התשע"ח-2018). 25. זאת ועוד, הרי שאף עיון בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל שמספרה 1304 ועניינה ב"הליך השגה על שומות" מלמד כי החלטת ועדת ההשגות ניתנת אך ביחס להשגה שנייה, כאשר "השגה |
|
|
ועדת החוקה = ועדת וגם החוקה
|
30/06/2019
|
| ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב; (2) להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים; (3) לקדם את שילובו מחדש של חייב שהוא יחיד במרקם החיים הכלכליים". 10 מדיוני ועדת החוקה, חוק ומשפט אנו למדים, כי הסֵדר שבו מובאות המטרות איננו מקרי. מן הפן הפרשני, סדרן של המטרות נועד ליתן בהן סימנים באשר לחשיבותן, כשהכוונה היא "להתחיל מהשיקום [...] המוטו העיקרי שהולך לאורך החוק, אחר כך לדבר על השאת החוב, ובסוף לקדם את השילוב מחדש" (פרוטוקול ישיבה מספר 205 של ועדת החוקה,, |
|
|
ועדת החוקה = ועדת וגם החוקה
|
30/06/2019
|
| לתביעות קטנות אינו מתאים להן, או אם ראה שהתביעה הוגשה בידי תובע שכבר הגיש באותה שנה באותו בית משפט יותר מחמש תביעות. (ג) שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות את הסכום האמור בסעיף קטן (א)." סעיף 75 לחוק בתי המשפט, קובע: "75. כל בית משפט הדן בענין אזרחי מוסמך לתת פסק דין הצהרתי, צו עשה, צו לא-תעשה, צו ביצוע בעין וכל סעד אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו." 5. בית המשפט העליון אמר את דברו ביחס לסמכות העניינית ביחס לסעד |
|
|
ועדת החוקה = ועדת וגם החוקה
|
19/06/2019
|
| ניתן ללמוד מדברי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לשעבר, מר אבי ליכט, בדיון ועדת חוקה חוק ומשפט בעניין תיקון 20 לחוק החברות (פרוטוקול ישיבה מס' 665 של ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת ה-18, 50-51, 31.7.2012): "אנחנו לא מחפשים מדיניות, ואנחנו גם לא רוצים להכתיב לחברות איך בדיוק כל חברה תכתוב את המדיניות ומה יהיה כתוב בה, אלא הנחייה של המחוקק איך אנחנו חושבים - מה הם צריכים לשקול כשהם קובעים מדיניות". 134. מעיון במדיניות התגמול של חברת טבע, הן לשנת 2013 |
|
|
ועדת החוקה = ועדת וגם החוקה
|
19/06/2019
|
| לעסקה נפרדת וברורה מול השוכר. 18. השינוי בחוק השכירות והשאילה לא משנה בנושא זה את חוק המתווכים. ראה לעניין זה את דבריו של ח"כ ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט) בישיבה מס' 254 מיום 17.7.2017 אודות התיקון הנ"ל: "עוד מוצע לקבוע סוגי תשלומים שבהם, בין השאר, לא יישא השוכר אלא המשכיר, ובכלל זה תשלומים כמו שכר טרחה של עורך דין או מתווך שפעל מטעם המשכיר." על דברים אלה עמד הנתבע בתצהיר עדותו הראשית, אך הנתבע לא התייחס להמשך דבריו של ח"כ |
|
|
ועדת החוקה = ועדת וגם החוקה
|
10/06/2019
|
| שסמוך ללשכה שנוחה לו. אחר כך בית המשפט יקבע לפי הדין המהותי"... (ציטוט מדבריה של היועמ"ש של רשות האכיפה והגביה משרד המשפטים פרוטוקול מס' 620 מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט מתאריך 4.6.18). 38. לאור האמור לעיל, נראה כי מחוקק המשנה בתקנו את תקנות ההוצל"פ לא התכוון לשלול מהתובע את הפררוגטיבה הנתונה לו בעניין הסמכות המקומית. 39. הדברים מקבלים משנה תוקף גם מעיון בתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ח -2018 , לפיהן ככל שקיים בין הצדדים הסכם שיפוט, תוגש התובענה |
