|
מינהל מקרקעי = מינהל וגם מקרקעי
|
05/04/2021
|
| למכלול טענות התובע ברם לא מצאתי כי יש במי מהן, כדי להדוף את הבקשה לחילוט העירבון. בניסיון לטעון להיעדר נזק טוען התובע, כי הסכם החכירה בין הנתבע לבין מינהל מקרקעי ישראל הסתיים בשנת 2011. אין לשמוע טענה זו מפי התובע, אשר טוען לבעלות במקרקעין מכוח רכישת זכויותיו של הנתבע. אם כטענת התובע, הסכם החכירה עם מינהל מקרקעי ישראל הסתיים בשנת 2011, ולעמדתו לא הוארך ולמעשה הפקיע את זכויות הנתבע במקרקעין, כיצד הוא עצמו, בתביעה שהגיש בשנת 2017 , טוען לזכויות |
|
|
מינהל מקרקעי = מינהל וגם מקרקעי
|
04/04/2021
|
| חיצוניות ככלי להערכת אומד דעת הצדדים". עוד ר' גם ע"א 453/11 מ.ש. מוצרי אלומיניום בע"מ נ' אריה חברה לביטוח בע"מ (מיום 21/8/13); ע"א 3339/12, גוטמן נ' מינהל מקרקעי ישראל (מיום 18/9/13); וכן ע"א 5925/06, בלום נ' אנגלו סכסון - סוכנות לנכסים (ישראל 1992) בע"מ, (מיום 13/2/2008). (ג) באשר לפרשנות הסכם ובאשר לכך שהן התובעת והן הנתבעות הם גופים עסקיים מקצועיים, ניתן להפנות אל ע"א 7649/18, ביבי כבישים עפר ופיתוח בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ (מיום 20/11/2019 |
|
|
מינהל מקרקעי = מינהל וגם מקרקעי
|
04/04/2021
|
| דעת בית המשפט בשים לב לסיבה בגינה ניתנה ההחלטה במעמד צד אחד ולסיכויי ההגנה של הצד המבקש את הביטול (ר' לעניין זה רע"א 2582/13 גריפאת נ' רשות הפיתוח מינהל מקרקעי ישראל - צפון (2.6.2013) (פורסם בנבו); ע"א 1782/06 משרד הבינוי והשיכון נ' סולל בונה בע"מ (6.4.2008) (פורסם בנבו))." 6. ועוד, ברת"ק (באר שבע) 12626-12-11 אליהו ג'רבי נ' יעל בן משה, (פורסם בנבו), קבע בימ"ש כדלקמן: "אי ביטול פסק הדין כמוהו כנעילת שערי בית המשפט בפני המבקש זאת תוך מניעת |
|
|
מינהל מקרקעי = מינהל וגם מקרקעי
|
04/04/2021
|
| לשיקול דעת בית המשפט בשים לב לסיבה בגינה ניתנה ההחלטה במעמד צד אחד ולסיכויי ההגנה של הצד המבקש את הביטול. ראו: רע"א 2582/13 גריפאת נ' רשות הפיתוח מינהל מקרקעי ישראל - צפון, מ- 2.6.2013, פורסם בנבו; ע"א 1782/06 משרד הבינוי והשיכון נ' סולל בונה בע"מ, מיום 6.4.2008, פורסם בנבו. 7. ככל שעסקינן בשאלה האם יש לבטל את פסק הדין בהתאם לשיקול דעת בית המשפט, ההלכה שהשתרשה קובעת כדלקמן: "כידוע, בבקשה לביטול פסק-דין שניתן בהעדר התייצבות הנתבע, יש לבחון את |
|
|
מינהל מקרקעי = מינהל וגם מקרקעי
|
04/04/2021
|
| "הנכס") הרשומה ע"ש המוכר בחברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בע"מ אשר הינה חוכרת של הנכס בחכירה ראשית לדורות מאת מדינת ישראל ע"י מינהל מקרקעי ישראל ורשאית להחכירה בחכירת משנה לדורות, ואשר החכירה את הנכס למוכר על פי חכירת משנה לדורות מיום 15.11.2007 (אישור מהחברה המשכנת והתשריט המצורף לחוזה חכירת המשנה מצ"ב כחלק בלתי נפרד מהסכם זה)." 10. הנתבעת טענה, כי לא הצהירה בהסכם המכר על העדר חריגות בניה אלא, אלא שאינה מתגוררת בנכס מזה |
|
|
מינהל מקרקעי = מינהל וגם מקרקעי
|
01/04/2021
|
| מוחלטת בין כל הענינים העשויים להידון בשתי התובענות. העיקר הוא, כאמור, שבשתיהן עומדת לדיון אותה סוגיה מהותית" (ע"א 9/75 שיך סולימאן מוחמד אל-עוקבי נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד כט(2) 477). 15. יפים בהקשר זה הדברים שנאמרו בע"ע (ארצי) 16350-11-11 עזבון המנוח איגור איפראימוב ז"ל - ביליק פליקס תעשיות מתכת בע"מ, (25.10.15):[1] "המבחן לכלל השתק עילה הוא זהות העילה ולא זהות הסעד, גם אם הסעדים הנתבעים בהליך השני שונים, "השתק עילה מקים מחסום דיוני לפני כל |
|
|
מינהל מקרקעי = מינהל וגם מקרקעי
|
30/03/2021
|
| "מקרקעי ציבור" ובנוסף ולחלופין מכח דיני החוזים לעניין פרשנות חוזה החכירה ודרך יישומו הנדרשת, יש להחיל על התובעת והסכמי החכירה שלהם את החלטות מועצת מינהל מקרקעי ישראל בעניין "יובל חכירה" ולקבוע כי על התובעת היה לשאת לכל היותר בתשלום בשיעור של 13.65% מערך קרקע פנויה וללא פיתוח. 92.3 לאור הצהרות אלו בית המשפט הנכבד מתבקש לקבוע את שיעור דמי החכירה אשר הייתה צריכה הנתבעת לגבות ובהתאם להורות על השבת החיוב העודף ששולם על ידי התובעת בערכו הריאלי למועד |
|
|
מינהל מקרקעי = מינהל וגם מקרקעי
|
30/03/2021
|
| זילפה, בית המשפט התעלם מהסיפא של סעיף 22 לחוק ההתיישנות ומהתוספת של חמש שנים לתקופת ההחזקה הנדרשת. התובעת מפנה לפסק הדין בת"א 7017-06-09 כהן נ' מינהל מקרקעי ישראל (להלן: "פס"ד כהן") שם נקבע כי: "ככלל, סעיף 78 בחוק הקרקעות העותומני קבע תקופת ההתיישנות בת 10 שנים. תקופה זו הוארכה בסעיף 22 בחוק ההתיישנות, התשי"ח - 1958 (להלן: "חוק ההתיישנות") ובחוק ההתיישנות (תיקון), התשכ"ה - 1965 (מיום 11.3.1965) אשר תוקפם מיום 6.4.1958. סעיף 22 בחוק ההתיישנות |
|
|
מינהל מקרקעי = מינהל וגם מקרקעי
|
30/03/2021
|
| ממטרות המכרז היא לוודא "כי הרשות מחויבת להעניק הזדמנות שווה לכל פרט בחברה, להתמודד על הזכות לקשור עימה בעסקה" (עע"מ 8284/08 תעשיות אבן וסיד בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל, פסקה 24 (13.09.2010)) . המכרז נועד בין היתר ולאפשר לבעל המכרז להשיג את ההצעה הטובה והנוחה לו ביותר, ולאפשר למציעים לזכות בעבודה המוצעת "על יסוד התחרות הוגנת בתנאים של שוויון" (בג"ץ 208/66 דב אשד בע"מ נ' ועדת המכרזים שליד עיריית גבעתיים, פ"ד כ(4) 278, 280 (1966)). 42. בנסיבות |
|
|
מינהל מקרקעי = מינהל וגם מקרקעי
|
30/03/2021
|
| ת"א (קרית-גת) 26044-07-19 - מינהל מקרקעי ישראל/האגף העירוני נ' סמי חכמוןשלום קרית-גת ת"א (קרית-גת) 26044-07-19 מינהל מקרקעי ישראל/האגף העירוני נ ג ד סמי חכמון בית משפט השלום בקרית-גת [30.03.2021] כב' השופט, סגן הנשיא יניב בוקר החלטה קובע לקדם משפט לפניי ליום 4.5.2021 בשעה 14:00. הצדדים בעצמם (נציג מוסמך מטעם התובע) יתייצבו לדיון. המזכירות תודיע. ניתנה היום, י"ז ניסן תשפ"א, 30 מרץ 2021, בהעדר הצדדים. |
