|
נ' הנדל = נ' וגם הנדל
|
09/03/2021
|
| בגזירת העונש הוא על המעשה, וככלל נסיבותיו האישיות של נאשם ייסוגו בפני האינטרס הציבורי שבהטלת ענישה מחמירה בגין עבירות מסוג זה (ראו דברי כב' השופט נ' הנדל בע"פ 6548/17 לבדב נ' מדינת ישראל [30.1.18], וכב' השופט י' אלרון בע"פ 8048/19 פיצ'חדזה נ' מדינת ישראל [4.6.20]). בית המשפט העליון חזר והדגיש את החומרה שיש לנקוט כלפי כל המעורבים בשרשרת הפצת הסם, לרבות כלפי בלדרי סמים אשר אינם ניצבים בראש ההיררכיה, ואשר מתפתים להצעות מפתות לרווחים קלים, ולעתים בע |
|
|
נ' הנדל = נ' וגם הנדל
|
04/03/2021
|
| שהם עובדים לפרנסתם באישון ליל - בגפם - ואינם יכולים להתנגד לדרישות העבריינים, עת חייהם ושלמות גופם מונחות על כף המאזניים. אפנה לדבריו של כב' השופט נ. הנדל בעניין סעדייב, פסקה 4: "בלב הדיון ניצב מעשה שוד בחנות קיוסק בשעת לילה מאוחרת, תוך איומים על העובד במקום ותקיפתו. שכיחותם של מקרים כגון דא מחייבת את היחלצותו של בית המשפט לעזרתם של עובדי הלילה. עובדי הקיוסקים נמנים עם שורה ארוכה של עובדים, דוגמת עובדי תחנות דלק ומאבטחים, המעניקים שירות בשעות |
|
|
נ' הנדל = נ' וגם הנדל
|
03/03/2021
|
| ישראל (3.7.17), וכן מן העת האחרונה, את פסק דינו של בית המשפט העליון בהרכב מורחב: דנ"מ 8267/17 מנירב נ' מדינת ישראל (11.11.20), שבו הדגיש כב' השופט ניל הנדל (בסעיף 28 לחוות-דעתו) כי "ניהול לא יעיל של ההליכים, במתכונת המעודדת ריבוי הליכים ורוכבים חופשיים, ופוגעת בתמריצים להגשת בקשות לאישור תובענה ייצוגית, חותר תחת עצם קיומו של מוסד חשוב זה". ואכן, אף לדעתנו אין זו פרשנות סבירה ויעילה של הוראות סעיף 7(א) לקבוע כי אין הן חלות בסיטואציה לדוגמא שבה |
|
|
נ' הנדל = נ' וגם הנדל
|
24/02/2021
|
| המשפט, וכי סטייה מחוות דעתו תיעשה אך במקרים חריגים ובמשורה"; וכן ר' ע"א 4179/17 יותר סוכנות לביטוח (1989) בע"מ נגד ערן רובין, (מיום 6/12/18, כב' הש' נ' הנדל, ג' קרא וד' מינץ) שם נקבע כי "סטייה מחוות דעתו של מומחה הממונה מטעם בית המשפט ומהווה ידו הארוכה, תיעשה במשורה, במקרים חריגים ומנימוקים כבדי משקל" (ההדגשות לא במקור); עוד ר' ע"א 544/10, פלונית נ' עיריית כפר קאסם (מיום 12/3/13) וכן רע"א 6290/14 תשעה חודשים בע"מ נ' בנק דיסקונט (מיום |
|
|
נ' הנדל = נ' וגם הנדל
|
24/02/2021
|
| פש"ר (ירושלים) 12350-11-18 - שלמה הנדל נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים ואח'מחוזי ירושלים פש"ר (ירושלים) 12350-11-18 שלמה הנדל (מנהל מיוחד) נ ג ד 1. כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים 2. גתית פריד בית המשפט המחוזי בירושלים [24.02.2021] כבוד השופט מרדכי כדורי החלטה אני ממנה את עו"ד באסם כרכבי לצורך הכרעה בתביעת החוב של בנק לאומי בע"מ. עו"ד כרכבי יאשר דבר מינויו בתוך 14 יום. ניתנה היום, י"ב אדר תשפ"א, 24 פברואר 2021, בהעדר הצדדים. |
|
|
נ' הנדל = נ' וגם הנדל
|
24/02/2021
|
| באגרופיו ובנשק קר בדמות "פלס" וכתוצאה מכך גרם לו חבלות קשות...". ערר שהגיש המבקש, במסגרת בש"פ 8972/20, נדחה, במסגרתו קבע בית המשפט העליון (כב' השופט נ' הנדל), כי: "עילת המעצר הרלוונטית לעניינו בדמות מסוכנותו של העורר עולה משני מעשי האלימות המתוארים שבוצעו באותו היום. כמו כן, יצוין כי לעורר יש עבר פלילי עשיר, הכולל אישומים בעבירות שונות, ביניהן עבירות רכוש, הפרעה לשוטר וחבלה. בשנת 2016 אף נידון למאסר בפועל של 25 חודשים. נפנה בהקשר זה גם לתסקיר |
|
|
נ' הנדל = נ' וגם הנדל
|
21/02/2021
|
| (ע"פ 8994/08 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 20 לפסק דינו של השופט י' דנציגר (1.9.2009); ע"פ 2098/08 פרעוני נ' מדינת ישראל, פסקה 7(ה) לפסק דינו של השופט נ' הנדל (28.12.2011))." מעבר לאמור, מכלול הראיות שהוצג לבית המשפט, לא מלמד ולו בצורה קרובה לכך שתיאור הדברים כפי שתואר על ידי הנאשם לחבלת בנו, אכן התרחש הלכה למעשה. קיימת אפשרות שלא נסתרה על ידי העדים שהעידו, כי חבלת בן הנאשם, שהיא כאמור אדמומיות קלה על לחיו השמאלית, לא נגרמה בהכרח על ידי המתלוננת, |
|
|
נ' הנדל = נ' וגם הנדל
|
18/02/2021
|
| בפסק-הדין שניתן בדיון הנוסף הוחלט פה אחד לשנות מפסק-הדין מושא הדיון הנוסף, וההלכה שנקבעה בדיון הנוסף סוכמה כך בפיסקה 44 לחוות-דעתו של כב' השופט נ' הנדל: "סוף דבר, לו תישמע דעתי, נקבל את הדיון הנוסף, ונקבע כי סעיף 21 לחוק תובענות ייצוגיות אינו שולל חיוב בהשבה - במסגרת תובענה ייצוגית נגד רשות, בעילה לפי פרט 11 לתוספת השנייה - ביחס לתקופה שלאחר הגשת בקשת האישור. משכך, יחולו לגבי תקופה זו ההוראות הכלליות של חוק תובענות ייצוגיות בנוגע להרחבת הקבוצה, |
|
|
נ' הנדל = נ' וגם הנדל
|
18/02/2021
|
| נ' מדינת ישראל (להלן: "עניין שירזי"), בפסקה 31 לפסק-דינו של כב' השופט ג' קרא; ע"פ 6813/16 נחמני נ' מדינת ישראל, בפסקה 12 סיפא לפסק-דינו של כב' השופט נ' הנדל (17.9.2018); קדמי, על הראיות, בעמ' 193, 499; עמנואל גרוס, עד-המדינה, בעמ' 130-127 (1988)]. 37. כפי שהובהר בפסיקה: "...'עד מדינה' לעולם אינו צדיק בדורותיו, והתואר 'עד מדינה', הנשמע "מלכותי" לאדם מן היישוב, אינו משמיע כבוד של מזכיר מדינה, ואינו משקף לאמיתו אלא לשון נקייה כלפי עבריין המעיד (17. |
|
|
נ' הנדל = נ' וגם הנדל
|
16/02/2021
|
| בעבר, אין בכך בכדי למנוע את התאמתה של מדיניות הענישה לחומרתן הברורה של העבירות... ". לעניין העלאת רף הענישה בעבירות השוחד, ראו גם דבריו של כב' השופט נ' הנדל במסגרת עניין קלנר, בפסקה ד' בחלק הכללי לחוות-דעתו: "העונש המירבי בגין לקיחת שוחד עומד על 10 שנות מאסר בפועל, ו-7 שנים בגין מתן שוחד. בעבר הרף היה נמוך יותר, והוא הועלה במסגרת תיקון מס' 103 לחוק, אשר קבע גם קנסות מוגדלים בגין עבירות השוחד... מטרת התיקון הייתה לשקף את החומרה היתירה אשר גלומה |
|
