אישור

חדשות משפטיות

דף הבית > פסקי דין > נ' הנדל

נמצאו 18285 מסמכים עבור 'נ' הנדל'. מוצגים מסמכים 1 עד 10

חיפוש בתקדין לייט

בתקדין לייט 4,450,550 פסקי דין וכתבות ביזפורטל

ייתכן שתוצאות החיפוש מכילות מסמכים בהם מופיעות המילים שחיפשת בנפרד,
על מנת לחפש את הביטוי המדויק יש לתחום אותו במרכאות. לדוגמא: "מדינת ישראל"
ברשימת התוצאות מוצגים רק חלק מן התווים של פסק הדין/ההחלטה,
אשר מיקומם במסמך תלוי במילות החיפוש שנבחרו, ולא ניתן בהכרח ללמוד מהם על תוצאת ההליך.
על מנת לצפות במסמך המלא, יש לרכוש אותו.

תא"ח (רחובות) 23656-08-20 - ינון בנין נ' עוזי ביטון

נ' הנדל = נ' וגם הנדל
15/12/2020
לבטל פסק שניתן במעמד צד אחד, בין מנימוקים אובייקטיביים ובין מנימוקים סובייקטיביים, העשויים, בראייה כוללת, להצדיק את ביטול הפסק...". כן קבע כב' השופט ניל הנדל, ברע"א 2630/18, פלונית נ' פלוני ואח': "דומה כי ישנן נסיבות מיוחדות בהן ראוי להעניק לבעל דין הזדמנות נוספת להגיב לתביעה המוגשת כנגדו.... השני מתרכז בהעדפה העקרונית לכך ששני הצדדים יציגו את טענותיהם בפני הערכאות השיפוטיות. ככלל, זו דרך המלך. כבר נקבע כי "ניהול ההליך השיפוטי תוך מתן אפשרות

ת"פ (קרית גת) 8159-12-19 - מדינת ישראל נ' רבקה לוי

נ' הנדל = נ' וגם הנדל
10/12/2020
- מפנים את הצדדים לבתי המשפט שלהם המחוקק הקנה סמכות מנהלית דווקא. בעניין זה אפנה לרע"א 6607/19 מדינת ישראל נגד יעקובוב (12/02/20) בו קבע כבוד השופט נ. הנדל כך: "אכן, הכלל לקביעת סמכות השיפוט העניינית בבתי משפט השלום והמחוזי הוא מבחן הסעד. ואולם, על אף מרכזיותו של מבחן זה, עצם נקיבה בסכום כספי כמטרת התביעה לא הופכת את סיווגה לעניין הסמכות העניינית לתביעה אזרחית ולכזו אשר דורשת הכרעה שיפוטית ביחס למעשה המנהלי הנידון בגדרה בדרך של תקיפה עקיפה

ת"פ (קרית גת) 26114-04-19 - מדינת ישראל נ' פלוני

נ' הנדל = נ' וגם הנדל
10/12/2020
- מפנים את הצדדים לבתי המשפט שלהם המחוקק הקנה סמכות מנהלית דווקא. בעניין זה אפנה לרע"א 6607/19 מדינת ישראל נגד יעקובוב (12/02/20) בו קבע כבוד השופט נ. הנדל כך: "אכן, הכלל לקביעת סמכות השיפוט העניינית בבתי משפט השלום והמחוזי הוא מבחן הסעד. ואולם, על אף מרכזיותו של מבחן זה, עצם נקיבה בסכום כספי כמטרת התביעה לא הופכת את סיווגה לעניין הסמכות העניינית לתביעה אזרחית ולכזו אשר דורשת הכרעה שיפוטית ביחס למעשה המנהלי הנידון בגדרה בדרך של תקיפה עקיפה

ת"פ (תל אביב) 58332-09-19 - מדינת ישראל נ' רפאל ניניו

נ' הנדל = נ' וגם הנדל
07/12/2020
של הנאשם, מכוח טענת ההגנה מן הצדק, הקבועה בסעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, מפי כב' השופט נ' הנדל בפרשת גוטסדינר: "מהו הקשר אפוא בין טענה להגנה מן הצדק ותיקון 113 לחוק העונשין? התשובה לכך כפולה - מהותית ופורמאלית. במובן המהותי, יש חפיפה מסוימת בין שתי המסגרות והעניין מעיד על אחידות בתפיסה העונשית. מכאן נסיק שכשם שהגישה העונשית בשיטה הישראלית היא אינדיבידואלית, כך גם יישום טענת הגנה מן

ת"פ (ראשון לציון) 23434-09-18 - מדינת ישראל נ' סטניסלב פקר

נ' הנדל = נ' וגם הנדל
03/12/2020
אפוא להתאים עצמו להתמודד עם תת-התרבות העבריינית של הרשת". 21. בע"פ 2656/13 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (21.01.2014) (להלן: עניין פלוני 1) עמד השופט נ' הנדל על השפעת ביצוע עבירות המין במרשתת על שלב גזירת הדין: "הקריאה למשפט כי יתמודד עם הסכנות החדשות ברשת רלוונטית היא גם לגזירת הדין. השיקולים המנחים את קביעת שיעורו של העונש בגין ביצוע מעשים פליליים שמתחדשים ומשתנים הינם אותם שיקולים הנידונים לגבי העבירות המוכרות, כפי שנקבעו בפסיקה, על פי

ת"צ (מרכז) 48632-01-19 - דוד יצחקי נ' עיריית הוד השרון

נ' הנדל = נ' וגם הנדל
02/12/2020
(ג) ...". מהוראה זו עולה כי הרשות המקומית אינה רשאית לסטות משיטת החישוב של השטח לחיוב ארנונה, אף לא באישור השרים (ר' הלכת אי.בי.סי. פסקה 11). השופט נ' הנדל עמד על בסיסו של איסור זה בעניין חרחס: "בבסיס האיסור על שינוי שיטת החישוב, ניצב חששו של מחוקק המשנה מפני מניפולציות, או שינויים "יצירתיים" מדי, שבאמצעותם ירוקנו הרשויות המקומיות מתוכן את המגבלות על קביעת שיעור הארנונה. כזכור, מגבלות אלה נועדו להבטיח את יציבות המשק, כך שעקיפתן - באמצעות שינוי

ת"פ (תל אביב) 31235-05-16 - מדינת ישראל נ' יצחק חדד

נ' הנדל = נ' וגם הנדל
30/11/2020
ג. ולבסוף, נסיבותיו האישיות של המערער..." (בפסקאות 3-2; ההדגשות הוספו ואינן במקור). ב-ע"פ 7621/14 גוטסדינר נ' מדינת ישראל (1.3.2017), ציין כב' השופט נ' הנדל, בין היתר, כי: "מהו הקשר אפוא בין טענה להגנה מן הצדק ותיקון 113 לחוק העונשין? התשובה לכך כפולה - מהותית ופורמאלית. במובן המהותי, יש חפיפה מסוימת בין שתי המסגרות והעניין מעיד על אחידות בתפיסה העונשית. מכאן נסיק שכשם שהגישה העונשית בשיטה הישראלית היא אינדיבידואלית, כך גם יישום טענת הגנה מן

ת"א (עפולה) 38181-05-20 - אברהם סירי נ' עמנואל חצרוני

נ' הנדל = נ' וגם הנדל
26/11/2020
שנקבע כי ניתן להביא בחשבון בעניין זה הם מורכבות ההליך, השיהוי בהגשת ההליך ומידת תום הלב בנקיטת ההליך...". 15. אשר לגובה הערובה, הדגיש כב' השופט נ' הנדל ברע"א 2142/13 שויהדי נעמאת נ' יצחק קרמין 13.11.2014, כי: "יש לוודא כי גובהה הוא מידתי ביותר, תוך שימת דגש על מניעת המצב בו הפרט לא יוכל להמשיך בבירור תביעתו בשל חיסרון כיס. על גובה הערובה לשקף את תכליותיה לפי תקנה 519 לתקסד"א - מניעת הליכי סרק והגנה על קניין הנתבע באם התביעה תידחה, המהוות אינטרס

תא"מ (תל אביב) 25648-04-20 - שולמית אליהו נ' עו"ד יהודית דויטשר ברקן

נ' הנדל = נ' וגם הנדל
26/11/2020
בתמיכת תצהיר, כיצד הוא עומד באמות המידה הפסיקתיות הנוגעות לחריגי ההגשה המאוחרת (להרחבה ואסמכתאות עיינו החלטתי בת"א 1928-06-17 עירית תל-אביב-יפו נ' דרך הנדל"ן בע"מ (24.4.2019)). בקשת הנתבעת, אף שהיא עורכת דין, חפה מכל ניסיון לעמוד בנדרש. כך היא גררה את התובעת, לאחר שכבר השלימה טיעוניה, להוצאות מיותרות. הנתבעת תשא בשכ"ט עו"ד התובעת בקשר עם בקשה זו אפוא בסכום של 2,000 ש"ח, בלא קשר לתוצאות ההליך העיקרי. אין באמור למנוע ממנה את האפשרות להגיש בקשה

ת"צ (תל אביב) 26689-06-19 - חיים אריאל כהן נ' רונית אולמן

נ' הנדל = נ' וגם הנדל
22/11/2020
ישראל (3.7.17), וכן מן העת האחרונה, את פסק דינו של בית המשפט העליון בהרכב מורחב: דנ"מ 8267/17 מנירב נ' מדינת ישראל (11.11.20), שבו הדגיש כב' השופט ניל הנדל (בסעיף 28 לחוות-דעתו) כי "ניהול לא יעיל של ההליכים, במתכונת המעודדת ריבוי הליכים ורוכבים חופשיים, ופוגעת בתמריצים להגשת בקשות לאישור תובענה ייצוגית, חותר תחת עצם קיומו של מוסד חשוב זה". ואכן, אף לדעתנו אין זו פרשנות סבירה ויעילה של הוראות סעיף 7(א) לקבוע כי אין הן חלות בסיטואציה לדוגמא שבה