|
נ' הנדל = נ' וגם הנדל
|
16/07/2020
|
| אהדה או העידוד, יביאו למעשה טרור דומה לזו הנדרשת בסעיף 144ד(2) לחוק העונשין. צוין כי כדי לעמוד על היתכנותה ההסתברותי הבהיר ביהמ"ש העליון [כב' השופט נ. הנדל ברע"פ 2533/10 מדינת ישראל נ' בן חורין (2011) (להלן: "פרשת בן חורין")] כי יש לבחון את הדברים כמכלול תוך דגש על מספר פרמטרים: "מי אמר" - מיהות המפרסם והדומיננטיות שלו; "מה אמר" - תוכן הפרסום, תכניו, האם יש בו דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה טרור; "היכן נאמר" - הבמה התקשורתית בה בחר המפרסם לומר בר |
|
|
נ' הנדל = נ' וגם הנדל
|
02/07/2020
|
| לא ידע על קיומה של הראיה מוקדם יותר וכן תרומתה של הראיה שהוספתה מתבקשת לגילוי האמת. ר' רע"א 2715/13 חוסיין ורדה נ' מנהל מקרקעי ישראל, מפי כב' השופט נ. הנדל, לפיו: "לצד זאת, ישנם מקרים בהם הצורך בגילוי וחשיפת האמת בה רב עד כדי להביא להטיית הכף לכיוון קבלת הראיה הנוספת, גם במחיר של פגיעה מסוימת בכללי הפרוצדורה ושיקולים דיוניים. הפסיקה הצביעה על כמה מבחנים אשר עלינו להביא בחשבון בבחינת השאלה האם להתיר הגשת ראיה מסוימת באיחור או אם לאו. למשל: |
|
|
נ' הנדל = נ' וגם הנדל
|
28/06/2020
|
| החשבונית קיימת עסקה, השונה מזו שנעשתה בפועל, תיחשב החשבונית לחשבונית "שהוצאה שלא כדין" ולא ניתן יהיה לנכות את מס התשומות על פיה. כפי שקבע כב' השופט נ' הנדל ב- ע"א 10071/16 מנהל מס ערך מוסף- תל אביב 3 נ' טי.גי.די הובלות בע"מ (9.5.2018) (להלן - עניין טי.גי.די): "חשבונית שהוצאה שלא כדין אינה רק חשבונית פיקטיבית, במובן שהעסקאות המפורטות בה אינן אמיתיות, אלא גם חשבונית שמפורטת בה עסקה שונה מזו שנעשתה בפועל" (פס' 2). 10. המבחן האובייקטיבי הפסיקה קבעה |
|
|
נ' הנדל = נ' וגם הנדל
|
26/06/2020
|
| כך, מכירה המדינה, הלכה למעשה, בצורך של מבקשי המקלט לעבוד, להתפרנס ולקיים את עצמם, הגם שהם אינם אזרחים ואף לא תושבים (שם, פס' 8 לפסק דינו של השופט נ' הנדל). מקורה של מדיניות זו הוא בעניין קו לעובד שהוזכר לעיל, במסגרתו התחייבה המדינה להימנע מאכיפת האיסור על העסקת מבקשי מקלט, על מי שלא ניתן לגרשם למדינות מוצאם. כמו כן, המדינה אף הצהירה כי ככל שתחליט לשנות ממדיניות זו היא תודיע על כך שלושים יום לפני שתחל בפעולות לאכיפת האיסור. בעניין קו לעובד, קבעה |
|
|
נ' הנדל = נ' וגם הנדל
|
25/06/2020
|
| גי'.אי.ג'י. השקעות בפירוק נ' רשם המקרקעין בפתח-תקוה (משיב פורמאלי), פ"ד מט(2) 735 (1995); רע"א 4890/15 אלוש נ' עיריית טבריה, פסקה 9 להחלטת כב' השופט נ' הנדל וההפניה שם (31.12.2015); להלן: עניין אלוש). על כן, היא אינה מצויה בסמכותו של בית משפט זה. לעומת זאת, הסעד הכספי המבוקש (פיצוי בסך של 140,000 ש"ח) מצוי בגדרי סמכותו של בית משפט זה. בנסיבות כדוגמת אלה נקבע בעבר כי ככלל אין מנוס מפיצול התביעה, באופן שבו התביעה הכספית תתברר בבית משפט שלום ואילו |
|
|
נ' הנדל = נ' וגם הנדל
|
21/06/2020
|
| נדחה פה אחד, ואילו ערעורו של המבקש על הרשעתו נדחה בדעת רוב (חברי, המשנה לנשיאה ס' ג'ובראן וחברי, השופט צ' זילברטל, כנגד דעתו החולקת של חברי, השופט נ' הנדל). בית המשפט קבע כי על-אף שהמדובבים אכן התבטאו כלפי המבקש באופן שניתן לראות בו כאיום, ועל-אף שחלק מהאמצעים שננקטו כנגד המבקש במסגרת תרגיל החקירה שנערך לו היו לא ראויים (ולעתים אף עלו לכדי איום באלימות פיזית), והגם שהדיבוב כולו נערך תחת אווירה מאיימת שנועדה לשבור את רוחו של המבקש באופן שיתכן). |
|
|
נ' הנדל = נ' וגם הנדל
|
18/06/2020
|
| הצדדים, אשר עליו מושתתת השיטה האדברסרית המכתיבה את סדר ניהול ההליך, על עקרון הסופיות, ועל השאיפה לנהל משפט בצורה יעילה" (שם, סע' 4 מפי כב' השופט ניל הנדל). 7.הליך ההוכחות הסתיים. לאחר סיומו עדכן התובע כי תקן מחשבו ומצא ראיה , הקלטות , אותן הוא מבקש לצרף. הנתבע הסכים תוך שהוא עומד על תשלום הוצאות. כעת מבקש התובע לצרף דפי חשבון של בנק הדואר וכן דפי חשבון מבנקים אחרים. די בעובדה שהבקשה הוגשה ללא תצהיר תומך כדי לדחותה. גם לגופו של ענין יש לדחות |
|
|
נ' הנדל = נ' וגם הנדל
|
14/06/2020
|
| כי החשבונית תוצא כדין אינה אך דרישה טכנית, כי אם גם מהותית. על החשבונית לשקף עסקה אמיתית בין הצדדים הנכונים והאמיתיים לעסקה". כפי שקבע כב' השופט נ' הנדל בע"א 10071/16 מנהל מס ערך מוסף - תל אביב 3 נ' טי.גי.די הובלות בע"מ (9.5.2018) (להלן: "עניין טי.גי.די") בפסקה 2: "חשבונית שהוצאה שלא כדין אינה רק חשבונית פיקטיבית, במובן שהעסקאות המפורטות בה אינן אמיתיות, אלא גם חשבונית שמפורטת בה עסקה שונה מזו שנעשתה בפועל". כאשר אין זהות בין מבצע העבודה בפועל |
|
|
נ' הנדל = נ' וגם הנדל
|
10/06/2020
|
| יכול להפיק מהשכרת המקרקעין בתקופה הנ"ל כעניין שבעובדה" (להלן: החלופה השנייה). אשר לחלופה הראשונה נראה כי דעתו של השופט א' שטיין היא דעת יחיד. השופט נ' הנדל חלק על השימוש בדוקטרינת עשיית עושר ולא במשפט כבסיס רעיוני לחלופה זו, ואילו השופט ג' קרא הסכים רק עם תוצאת פסק הדין של השופט א' שטיין, וכבר נפסק בעבר כי היעדר ההתייחסות אינו חייב להתפרש כקביעה הילכתית משתמעת המקבלת או שוללת הנמקות מסוימות, אלא כאי-נקיטת עמדה לגביהן שאין בצידה כל משמעות חלק על |
|
|
נ' הנדל = נ' וגם הנדל
|
10/06/2020
|
| הן עסקאות אובליגטוריות ולא קנייניות. בהתאם, תביעות בגין עסקאות אלו הינן תביעות כספיות, אותן יש לשום ובגינן יש לשלם אגרה בהתאם. וכלשונו של כבוד השופט נ' הנדל ברע"א 4890/15 אלוש נ' עיריית טבריה (31.12.2015), פסקה 5: "...כתב תביעה יכול לכלול סעד אכיפת חוזה מכר מקרקעין, בעוד בפועל אין מדובר באכיפת זכות קניינית כגון רישום בעלות או מכירה, אלא באכיפת חוזה במסגרתו הועברו זכויות חוזיות גרידא. חוזה בו נעשית התחייבות להעברת זכות חוזית נפוץ כאשר מדובר |
|
