|
|
|
נ' הנדל = נ' וגם הנדל
|
06/05/2020
|
| בין הצדדים, באופן שלא מצריך מבית המשפט להידרש למחלוקת זו שוב, תסווג כ"פסק דין". וכך נקבע על-ידי כבוד השופט (כתוארו אז) א' ריבלין בע"א 7282/01 הנדל נ' מגדל חברה לביטוח, פ"ד נו (ט) 104, 109 (2002): "גם בהנחה שבהחלטה המקורית של בית-המשפט כלולות, בשאלות מסוימות, הכרעות ברורות, הרי שלא יכולה להיות מחלוקת כי עצם הקביעה הזו לא הטילה על המשיבה חובת תשלום מיידית. החובה עשויה לקום אך ורק אם בסופו של יום, לאחר שנפתרו כל המחלוקות ונערכו כל החישובים |
|
|
נ' הנדל = נ' וגם הנדל
|
06/05/2020
|
| (רע"א 1924/16 עבדאללה אבו ג'אנם נ' נכסי רמלה 3 בע"מ (ניתן ביום 20.4.16)). עם זאת, ציין כב' השופט י' דנציגר את הדברים הבאים: "לאחרונה קבע השופט נ' הנדל כי במסגרת 'מבחן הסעד' בתביעות מקרקעין, יש לבחון גם 'האם הדיון בסעד המבוקש משמעו הכרעה באשר להתחייבות להעברת זכויות קנייניות או שמא מדובר בזכויות חוזיות בלבד". לפי גישת השופט הנדל, תביעות שעניינן בזכויות חוזיות בלבד לא תיכנסנה לגדר סעיף 51(א)(3) לחוק בתי המשפט, והסמכות העניינית לגביהן תיקבע לפי |
|
|
נ' הנדל = נ' וגם הנדל
|
05/05/2020
|
| רק בשלב המקדמי אלא גם בשלב הכרעת הדין; לא רק בשלב הכרעת הדין אלא אף בשלב גזר הדין" (ע"פ 7621/14 גוטסדינר נ' מדינת ישראל, פסקה 44 לפסק דינו של השופט נ' הנדל (1.3.2017) (להלן: עניין גוטסדינר)). הסעד שיבחר, מותנה בעוצמתה של הפגיעה: "ככל שקיימת זיקה בין הנסיבות שאפפו את האירועים בשלבים לפניו ולאחריו לבין מעשה העבירה עצמו, יש מקום להחיל את ההגנה מן הצדק בעוצמה רבה יותר; אולם ככל שהזיקה בין הדברים רפויה, אזי עוצמת הסעדים שיש להעניק בגינה נחלשת אף (1.3 |
|
|
נ' הנדל = נ' וגם הנדל
|
16/04/2020
|
| היפנה להוראת סעיף 6 לחוק החברות [נוסח חדש], התשנ"ט-1999 (להלן - חוק החברות) והמונח "הרמת מסך" לא הוזכר בכתב התביעה. המשיבה הפנתה לחוות דעתו של השופט נ' הנדל בעניין רום בה נדונה האבחנה בין עובדות וסעדים אותם יש הכרח לפרט בכתב התביעה לבין עילה אותה אין הכרח לפרט. לגישת השופט הנדל "תובע שמבסס את תביעתו ... על עקרונות של הרמת מסך, נדרש לציין ולפרט את העובדות שמצדיקות לשיטתו הרמת מסך" (פסקה 6). השופט י' עמית קבע בעניין רום כי "כשלעצמי, אני סבור כי |
|
|
נ' הנדל = נ' וגם הנדל
|
02/04/2020
|
| ההלוואה (וממילא אף פירותיה) הם חלק אינטגראלי מהפעילות העסקית של המערערת או שמא היא מנותקת מפעילות זו. 54.בעניין מגדניית הדר (פס' 9) עמד כב' השופט נ' הנדל על היחס בין שני פסקי הדין שניתנו בעבר בבית המשפט העליון בשאלת האינטגראליות - ע"א 159/79 קי.בי.ע. קבוצת בוני ערים בע"מ נ' פקיד השומה למפעלים גדולים, (18.6.1981) (להלן: "עניין קי.בי.ע") וע"א 638/85 פקיד שומה למפעלים גדולים נ' מלון פלאזה תל אביב בע"מ,(5.8.1990) (להלן: "עניין מלון פלאזה"). בעניין |
|
|
נ' הנדל = נ' וגם הנדל
|
02/04/2020
|
| כי זו אינה נדרשת להרשעתו. מכל מקום, דינה של טענת המערערים, כאילו מדובר בראיה בלתי קבילה - להידחות. אכן, בענין מצגורה שנזכר כבר לעיל, עמד השופט נ' הנדל על הקשיים הטמונים בקבלת ראיה של טביעת נעל, אך יחד עם זאת נקבע שם כי אין מקום לפסול ראיה זו מכל וכל, אלא "יש לקבוע שראיה זו היא מוגבלת" (שם, בפסקה 22). ואכן, במסגרת ההחלטה בבקשה לדיון נוסף שהגישה המדינה באותו ענין הובהר על-ידי הנשיאה מ' נאור כי בפסק הדין נקבע במפורש "כי אין מקום לפסול באופן גורף על |
|
|
נ' הנדל = נ' וגם הנדל
|
01/04/2020
|
| ישראל 3. שר החוץ 4. שר האוצר 5. היועץ המשפטי לממשלה בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק [01.04.2020] כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט ע' פוגלמן עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד נסאר סוהיר והעותרים בעצמם מתאריך 26.03.2019 בשם המשיבים: עו"ד רועי שויקה; עו"ד יעל מורג יקו-אל פסק-דין המשנה לנשיאה ח' מלצר: 1. לפנינו עתירה למתן צו על תנאי, בגדרה העותרים ביקשו כי המשיב 5, היועץ המשפטי לממשלה, יפעיל את סמכותו, ויגיש |
|
|
נ' הנדל = נ' וגם הנדל
|
31/03/2020
|
| של פגמים בערבויות. ראו: יגאל מרזל "פגם בערבות להצעה במכרז ושאלת המידתיות" משפטים מה 203 (2015). על הצורך בגמישות מסויימת בענין זה עמד גם כב' השופט נ' הנדל, בענין אדמונית החורש, בציינו כי "ההצעה להתוות אמות מידה ומצבים שונים בהם פגם בערבות בנקאית לא יביא לביטול ההצעה למכרז - מבורכת". ראו גם את דברי כב' השופט נ' סולברג בעניין אחר: " ... חיי המעשה וטעויות אנוש מציבים לפנינו מצבים - זעֵיר פה זעֵיר שם - שהצדק מחייב לפתוח בהם פתח לתיקון של פגם שאינו, |
|
|
נ' הנדל = נ' וגם הנדל
|
29/03/2020
|
| מסקנתה של כב' השופטת חיות הייתה כי "יש לקבל את הערעור בשני המקרים האחרונים אך לדחותו במקרה בו המערער הורשע בגרימת מוות בנהיגה רשלנית". 14. כב' השופט נ' הנדל הצטרף לתוצאה שהציעה כב' השופטת ארבל, אך הציע מבחן שלישי, לפיו: "כדי לבחון קיומה של 'התנהגות רעה חמורה' ייעשה שימוש במבחן דו שלבי. בשלב הראשון נבחן האם ההתנהגות מהווה סטייה חמורה מהנורמה, זאת בדומה לחלק מהצעתה של חברתי השופטת ע' ארבל. אם נשיב בחיוב בשלב זה הרי שתיווצר חזקה של התנהגות רעה |
|
|
נ' הנדל = נ' וגם הנדל
|
24/03/2020
|
| בר אל היה מורשה חתימה יחיד בחשבון הבנק בו נוהלו כספי המשיבים וממצא עיקרי זה יחד עם הנסיבות האחרות המתוארות בפסק הדין, הביאו את בית המשפט (כבוד השופט נ' הנדל) למסקנה שמדובר בנאמנות או יותר נכון חובות נאמן כלפי המשיבים, למרות שלא נכרת חוזה נאמנות. אלא, שכפי שפורט לעיל ויפורט להלן, הנסיבות בענייננו שונות, ואין באמור בפסק הדין האמור כדי ללמד על ענייננו. חובות אמונאי יכול שיקומו בלא יחסי נאמן נהנה. מאידך יכול וצדדים מבקשים להקים יחסי אמונאות ביניהם |
|
