|
נ' סולברג = נ' וגם סולברג
|
13/04/2021
|
| בטרם יינתן סעד זמני. ראה בעניין זה: רע"א 7563/15 לי ש.א.ק.ל בע"מ נ' עופר יהודאי, רו"ח (15.2.15) ורע"א 5779/16 באסל נ' חדיד, סעיף 7 להחלטת כב' הש' נ' סולברג (7.8.16). ג. לא בכדי הלאיתי את הקורא בכל ההשתלשלות שקדמה למתן ההחלטה בסעד הזמני. שכן למרות שהתקיימו שני דיונים בפני כב' השופט צימרמן, אכן בעניינו ניתן סעד זמני ע"י בימ"ש קמא מבלי שהתקיים דיון במעמד הצדדים בבקשה לסעד זמני לגופה. לפיכך, אין מנוס מביטול ההחלטות בכל הנוגע למתן הסעד הזמני, וזאת (7 |
|
|
נ' סולברג = נ' וגם סולברג
|
09/04/2021
|
| השיקולים המנויים בסעיפים 22 ו-23 לחוק תובענות ייצוגיות לצורך קביעת שיעור הגמול ושכר הטרחה (עניין מרקיט, פיסקה 29; וכן ראו פסק-דינו של כב' השופט נ' סולברג באותו עניין). מכל מקום, ההסתלקות הוגשה זמן לא רב לאחר הגשת ההליך, ואף טרם הוגשה התשובה לבקשה לאישור התובענה הייצוגית. משכך, לא נראה שהוקדשה לבירור ההליך טירחה מיוחדת. זאת למעט הטרחה שבעצם הגשת ההליך - אולם כאמור, יתכן שניתן היה להגיע אל אותה התוצאה גם בלעדיו. על כן, גם שיקול זה, אילו היה מקום |
|
|
נ' סולברג = נ' וגם סולברג
|
08/04/2021
|
| מהותה, חומרתה ונסיבות ביצועה אינם הולמים עוד ריצוי עונש המאסר בעבודת שירות. דיון מעמיק בסוגיה התקיים אך לאחרונה על ידי בית המשפט העליון (השופט נ' סולברג) במסגרת ע"פ 7692/20 נתשה נ' מדינת ישראל (10.1.2021) (להלן: עניין נתשה), בו נקבע, בין היתר, ש"ככל שמשך הזמן שחלף מיום מתן גזר הדין ועד ליום ביצוע המעשים החדשים המיוחסים לעובדה שירות - קצר יותר, וככל שחומרתם - גדולה יותר, כך תיטה הכף לריצוי עונש המאסר מאחורי סורג ובריח, ולא בדרך של עבודות שירות") |
|
|
נ' סולברג = נ' וגם סולברג
|
05/04/2021
|
| לאינטרס הציבורי, ובראשם השמירה על משאבי הזמן השיפוטיים". להרחבה ר' גם רע"א 4302/16, עיריית ירושלים נ' פרידמן צבי (מיום 16/4/18, כב' הש' נ. הנדל, נ' סולברג וד' מינץ). 4.2 תקופת ההתיישנות לתביעה היא שבע שנים ור' סעיפים 5 ו-6 לחוק ההתיישנות, תשי"ח - 1958. במקרים חריגים שנקבעו בחוק תקופת ההתיישנות ניתנת להארכה מלאכותית. כך למשל ככל ש"נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, |
|
|
נ' סולברג = נ' וגם סולברג
|
04/04/2021
|
| שכאשר לשון ההסכם ברורה הרי יש לנהוג לפיו. ר' למשל ע"א 10159/16 מועצה אזורית יואב נ' עיריית קרית-גת (מיום 20/6/19, הנ' א' חיות, הש' ע' פוגלמן, הש' נ' סולברג) שם קבע כב' הש' סולברג כי "במצבים אלו, שבהם בחינה 'פנימית' של החוזה - של לשונו, אופיו, הקשרו, היחס שבין הוראותיו - מעלה ומשקפת בבירור את אומד דעת הצדדים ומלמדת על נסיבות כריתת החוזה, עולה קרנה של הבחינה הפנימית על פני הפנייה לנסיבות חיצוניות ככלי להערכת אומד דעת הצדדים". עוד ר' גם ע"א 453/11 |
|
|
נ' סולברג = נ' וגם סולברג
|
31/03/2021
|
| לא זו בלבד שהקונה יכול לטעון לאי-התאמת הממכר, אלא שבמקרים מסוימים יהא בכך משום חוסר תום-לב במשא ומתן." וכן ע"א 8068/11 עיני נ' שיפריס, כבוד השופט נ' סולברג, סעיף 3. 34. התובע היה רשאי, אפוא, להסתמך על תיאור הרכב על ידי הנתבע. אפילו התרשל התובע בכך שלא בדק את הרכב, אין בכך כדי להפחית מאחריות הנתבע לגלות טרם הרכישה את כל הידוע לו על הרכב, ובכלל זה את העובדה שהרכב הוכרז בעבר כאובדן להלכה. ד(5) הפיצוי 35. כאמור לעיל, לנוכח הפגם בחוזה, התובע היה |
|
|
נ' סולברג = נ' וגם סולברג
|
24/03/2021
|
| הענישה הנהוגה [ראו, למשל, ע"פ 2918/13 דבס נ' מדינת ישראל, בפסקה 6 (18.7.2013); ע"פ 8641/12 סעד נ' מדינת ישראל, בפסקאות 29-18 לחוות דעתו של כב' השופט נ' סולברג (5.8.2013);ע"פ 4741/13 מדינת ישראל נ' נעאמנה, בפסקה 13 (10.6.2014)]. 14. גזירת העונש המתאים - בהתאם לסעיף 40ג(ב)לחוק, בגזירת העונש המתאים לנאשם, רשאי בית המשפט להתחשב בהתקיימות נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, כמפורט בסעיף 40יא לחוק. כמו כן, רשאי בית המשפט להתחשב בשיקולי הרתעה אישית |
|
|
נ' סולברג = נ' וגם סולברג
|
17/03/2021
|
| "בורות" משמעותיים של היעדר מידע, במידה שפגעה באופן ממשי בהגנתו של הנאשם - היעדר שיכול היה לסייע לנאשם לבסס טענה לספק סביר. אפנה לדבריו של כב' השופט נ. סולברג ב-ע"פ 2840/17 ניאזוב נ' מדינת ישראל, (04.09.2018), פסקה 79: "היטב ידעתי כי מלאכתם של חוקרי המשטרה אינה קלה כלל ועיקר. העומס רב. עלינו גם להישמר מפני חכמה שלאחר מעשה. ברם, האחריות המוטלת על כתפי החוקרים רבה וכבדה, החלטותיהם במהלך החקירה - אם לעשות, אם לחדול - עשויות להתברר מאוחר יותר |
|
|
נ' סולברג = נ' וגם סולברג
|
16/03/2021
|
| שכאשר לשון ההסכם ברורה הרי יש לנהוג לפיו. ר' למשל ע"א 10159/16, מועצה אזורית יואב נ' עיריית קרית-גת (מיום 20/6/19, הנ' א' חיות, הש' ע' פוגלמן, הש' נ' סולברג) שם קבע כב' הש' סולברג כי "במצבים אלו, שבהם בחינה 'פנימית' של החוזה - של לשונו, אופיו, הקשרו, היחס שבין הוראותיו - מעלה ומשקפת בבירור את אומד דעת הצדדים ומלמדת על נסיבות כריתת החוזה, עולה קרנה של הבחינה הפנימית על פני הפנייה לנסיבות חיצוניות ככלי להערכת אומד דעת הצדדים". עוד ר' גם ע"א |
|
|
נ' סולברג = נ' וגם סולברג
|
16/03/2021
|
| והיעדר בשלות. 13. בבחינת מדיניות הענישה הנוהגת יש לתת את הדעת למגמת ההחמרה בענישה הקיימת בפסיקת בית המשפט העליון. לעניין זה ראו את דברי כב' השופט נ' סולברג מהעת האחרונה בע"פ 5807/20 מוחמד שיבלי נ' מדינת ישראל (30.12.20): "עבירות הנשק - חמורות מנשוא; אחריתן - מי ישורנה. ברגיל, כך נקבע לא אחת, גם אם היתה זו פעם ראשונה לנאשם שמעד בעבירות הקשורות בנשק, לא נחמול ולא נכסה עליו; נשלחהו למאסר מאחורי סורג ובריח... עבירות הנשק, הריהן מכת מדינה. אזרחים |
|
