|
נ' סולברג = נ' וגם סולברג
|
28/07/2020
|
| [28.07.2020] כבוד הנשיאה א' חיות בקשה לקיום דיון נוסף בפסק דינו של בית משפט זה ברע"א 4553/19 מיום 4.3.2020 אשר ניתן על ידי כבוד השופטים י' עמית, נ' סולברג וי' וילנר בשם המבקשת - עו"ד אריאל בן בש"ט החלטה ** זוהי בקשה לקיים דיון נוסף בפסק הדין בעניין רע"א 4553/19 י.ח. דמרי בניה ופיתוח בע"מ נ' עיריית אשקלון (4.3.2020), בו נדחה ערעורה של המבקשת על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בעניין ע"א 68921-10-18 עיריית אשקלון נ' י.ח. דמרי בניה ופיתוח וי' |
|
|
נ' סולברג = נ' וגם סולברג
|
22/07/2020
|
| לנסקי נ' שר הפנים, פ"ד כ"ו(2) 337, 357-356 (1972); בג"ץ 1227/98 מלבסקי נ' שר הפנים, פ"ד נב(4) 690, 716-715 (1998)). יפים לעניין זה דבריו של השופט נ' סולברג: "הרשות המינהלית איננה בית משפט ואינה כפופה לדיני הראיות, ולפיכך היא מוסמכת לבסס את החלטתה, בין היתר, גם על ראיות חסויות. נוסף לכך עומדת כזכור חזקת תקינות המינהל לטובת הרשות, ונטל הראיה מוטל דווקא על כתפי זה העותר להפריכה. יסודות אלו הינם יסודות מושרשים ובלתי מעורערים במשפט המינהלי" (עע"מ |
|
|
נ' סולברג = נ' וגם סולברג
|
30/06/2020
|
| (שוהם שוורץ) המערער בע"פ 6003/19: אריה גרינס נ ג ד היועץ המשפטי לממשלה בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים [30.06.2020] כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופט א' שטיין עו"ד ניק קאופמן עו"ד אביטל ריבנר ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 13.8.2019 בתה"ג 508-02-19 שניתנה על ידי כבוד השופטת ח' מ' לומפ תאריך הישיבה: ג' בתמוז התש"פ בשם המערער בע"פ 5998/19: בשם המשיב בע"פ 5998/19: פסק-דין השופט נ' סולברג: |
|
|
נ' סולברג = נ' וגם סולברג
|
30/06/2020
|
| ישראלעליון ע"פ 8348/19 יהודה יפרח נ ג ד מדינת ישראל בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים [30.06.2020] כבוד הנשיאה א' חיות כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת י' וילנר בקשה לפרסום שם המערער מיום 23.6.2020 בשם המשיבה: עו"ד עדי שגב החלטה פסק-דיננו בערעור יפורסם תוך ציון שמו המלא של המערער, כמבוקש וכמוסכם. ניתנה היום, ח' בתמוז התש"ף (30.6.2020). |
|
|
נ' סולברג = נ' וגם סולברג
|
30/06/2020
|
| ימים רגילים ומפני "שהשעה צריכה לכך" (יבמות צ, ע"ב, סנהדרין מו ע"א), אין מנוס אלא מלהלקות את הציבור, הגם שלא חטא ואינו ראוי ללקות". כך ציין כב' השופט נ' סולברג בבג"ץ 1308/17 עיריית סילואד נ' הכנסת (9.6.2020): "לאמיתו של דבר, הכל תלוי בנסיבות; דור דור ונסיבותיו החריגות. הנה לנו דוגמה מהימים האלו ממש, ימי הקורונה, השבים ומזכירים לנו כי התמודדות על מציאות חריגה, מחייבת נקיטה בצעדים חריגים [...] נסיבות חריגות, לא יכולות להיבחן במשקפי הדין ה'רגיל'. בב |
|
|
נ' סולברג = נ' וגם סולברג
|
16/06/2020
|
| ואין "נוסחאות בית ספר" לעניין זה. בסופו של יום ההכרעה בנדון מסורה לערכאה הדיונית בהתאם לשיקול דעתה בנסיבות המקרה הקונקרטי...". 53. כב' השופט נ' סולברג בסיפת פסק הדין ציין, כי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות מציין שני שיקולים שעל פיהם יכריע בית המשפט בבקשת תובע מייצג או בא כוח מייצג אם לאשר קבלת טובת הנאה בקשר להסתלקות (הסתלקות מתוגמלת): א- קיומה של עילת תביעה לכאורה; ב- תועלת לחברי הקבוצה, כאשר שני השיקולים הללו יפים לא רק לצורך החלטת בית המשפט |
|
|
נ' סולברג = נ' וגם סולברג
|
16/06/2020
|
| די לטעון או להניח כי מה שאירע לתובע אירע גם לאחרים. בע"א 2112/17 אחיאסף גרסט נ' נטוויז'ן בע"מ (פורסם בנבו, 2018, להלן: עניין נטויז'ן), עמד כב' השופט נעם סולברג על ההבחנה בין מדיניות מפרה לתקלות נקודתיות (שם, בפסקאות29-27 לפסק דינו): "מלאכתו הראשונה של המבקש לאשר תובענה ייצוגית היא, אפוא, להצביע על קיומה של קבוצת תובעים, שעניינם מעורר שאלות מהותיות משותפות, שבעובדה או שבמשפט; שקיימת אפשרות סבירה לכך שהשאלות יוכרעו לטובת הקבוצה; ושהדרך היעילה |
|
|
נ' סולברג = נ' וגם סולברג
|
15/06/2020
|
| שאי גילוי מסמכים יכול לפגוע באופן ניהול ההליך על ידי המבקשת, מצאתי לנכון ליתן רשות ערעור על החלטת הביניים. בהקשר זה יפים הדברים שנקבעו ע"י כב' השופט נ' סולברג ברע"א 6676/17 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' דיין (17/9/17): "לעיתים מזומנות, סוגיית גילוי המסמכים מעצם טבעה מצדיקה מתן רשות ערעור עוד בעיצומו של המשפט. זאת בעיקר בשני הקשרים: הראשון, כאשר בית המשפט מקבל בקשה לגילוי מסמכים, ונטען שהמסמכים המבוקשים נהנים מחסינות, מכילים סודות מסחריים וכיוצא באלה. |
|
|
נ' סולברג = נ' וגם סולברג
|
04/06/2020
|
| הסבירה היחידה העולה מן הראיות הנסיבתיות היא מסקנה מרשיעה" ור' ע"פ 3652/14, מוחמד כנעאני נ' מדינת ישראל (מיום 28/12/15, כב' הש' י' דנציגר, הש' נ' סולברג והשופטת ע' ברון. במקרה שלפנינו - ברי שלא ניתן להוכיח מעבר לכל ספק סביר שאכן נעברה עבירה ושזו נעברה על ידי התובע, שכן לו היה ניתן היה מוגש כתב אישום. (ג) מהסיבות שפורטו לעיל גם אין לקבוע שלנתבעת הייתה חובה לפרסם, או שפרסומה היה בגדר הבעת דעה או הגשת תלונה. כשם שטריבונל שיפוטי אינו יכול להוציא |
|
|
נ' סולברג = נ' וגם סולברג
|
24/05/2020
|
| שלדעת הרוב תשובה לה מצויה בשלילה מוחלטת, ואף אלו השוקלים הרחבה הזהירו לגשת אליה בחשש הראוי המתבקש מהעיקרון שנקבע בפרשת אלעני [ראו הערות כב' השופט נ' סולברג בפרשת זועבי - עמ' 14 לפסה"ד, וכב' השופט א' רובינשטיין ברע"א 1900/10 חסון נ' בן חנן (2010), וכן את דעתו השוללת הגורפת של לרנר, עמ' 242-243]. כך או אחרת, תנאי להכשרת הסעד העצמי בידי בית המשפט הינו כי יימצאו בידי השוכר ראיות אובייקטיביות, ובראש ובראשונה חוות דעת מומחה, לעניין השיעור הכלכלי |
