|
|||||||
ע"א 1837/02 - איה מישר (המערערת בע"א 1837/02 והמשיבה בערעור שכנגד) נ' דן ארצי (המשיבים בע"א 1837/02 והמערערים בערעור שכנגד) ואח'
עליון
ע"א 1837/02 איה מישר ( בע"א 1837/02 והמשיבה בערעור שכנגד)המערערת נ ג ד 1. דן ארצי ( בע"א 1837/02 והמערערים בערעור שכנגד)המשיבים 2. הסנה חברה ישראלית לבטוח בע"מ כבוד הנשיא א' ברק כבוד השופט א' ריבלין כבוד השופט א' גרוניס בשם המערערת - עו"ד י' מלמן בשם המשיבים - עו"ד א' שור
פסק-דין 1. המערערת, ילידת 18.12.1959, נפגעה בתאונת דרכים ביום 28.6.1986. מומחה רפואי בתחום האורטופדיה, שמינה בית-המשפט המחוזי, קבע למערערת נכות צמיתה בשיעור 10% בגין הגבלה קלה של התנועה בעמוד השדרה הצווארי. בית-המשפט קבע כי אין התאמה בין תלונותיה של המערערת לבין הנכות הרפואית שנקבעה לה, ועל כן סבר כי אין מקום לחישוב אריתמטי של הפיצוי לו היא זכאית לפי שעור הנכות. בגין הוצאותיה הרפואיות בעבר, פסק בית-המשפט למערערת פיצוי בסך 50,000 ש"ח. במסגרת זו, התחשב בית-המשפט בכך שחוות הדעת הרפואית שהוגשה לו לא התייחסה לפגיעה התפקודית במערערת בתקופה שקדמה למועד עריכתה. בית המשפט ציין כי השתכנע, שלפחות חלקם של הטיפולים הרפואיים שעברה המערערת נדרשו לה עקב התאונה, והוסיף כי לא הוכח בפניו כי ניתן היה לקבל טיפולים אלה במסגרת קופת החולים בה חברה המערערת. כמו כן, פסק בית-המשפט למערערת פיצוי
בסך 15,000 ש"ח בגין הוצאות ניידות מוגברות בעבר ובעתיד. בית-המשפט קבע גם כי
נכותה של המערערת הביאה לכך שלא הייתה מסוגלת לעבוד בהיקף מלא ועל-כן פסק לה, בגין
הפסדי השתכרות בעבר, פיצוי גלובלי בסך 300,000 ש"ח. בגין הפסדי השתכרות
בעתיד, פסק בית-המשפט למערערת פיצוי כולל בסך 150,000 ש"ח. בגין עזרת הזולת
בעבר, עד לשנת 1990, פסק בית-המשפט למערערת פיצוי בסכום כולל של 45,000 ש"ח.
בית-המשפט קבע כי שיעור הנכות
...
|
אינדקס עו"ד בתקדין |
||||||||||||||||||||||||||
|