פ ס ק - ד י ן, ~

פ ס ק - ד י ן

השופט א' ריבלין

פתח דבר

1. הסוגיה סביבה נסבו הערעורים שלפנינו כורכת שני מצבי דברים:

במצב הדברים האחד, מבקשת לאה למכור לראובן את מלוא זכויותיה במקרקעין שבבעלותה, עליהם מצויה דירת מגורים. בתמורה, מתחייב ראובן להעניק ללאה דירה, או דירות (להלן: דירות התמורה) בבנין שיבנה על המקרקעין הנמכרים.

שווי התמורה שמקבלת לאה עבור המכירה האמורה הוא שווי "דירות התמורה" בתוספת שווי הקרקע הצמודה לדירות. על כך אין חולקין.

במצב הדברים האחר, מבקשה לאה למכור לראובן רק חלק מזכויותיה במקרקעין, שעליהם מצויה דירת המגורים. בתמורה, מתחייב ראובן להעניק ללאה דירה, או דירות, בבנין שיבנה על המקרקעין הנותרים בבעלותה של לאה. נניח, כי לאה זכאית לפטור ממס שבח בגין מכירת דירת המגורים שלה, לאמור - כי המדובר ב "דירת מגורים מזכה", כהגדרתה בהוראת סעיף 49(א) בחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), תשכ"ג-1963 (להלן: חוק מיסוי מקרקעין או החוק). השאלה המתעוררת היא, האם לצורך בחינת הפטור ממס, יש להביא בחשבון התמורה גם את שווי הקרקע הצמודה ל"דירות התמורה" שתקבל. במה דברים אמורים? בידי לאה נותרה הבעלות בחלק מן המקרקעין. על חלק זה נבנה הבניין על-ידי ראובן.

ממילא, לכאורה, שטח הקרקע בדירה, או בדירות, שקיבלה לאה היה ונשאר לאורך כל הדרך - בידיה. על כן, ושוב לכאורה, כל שקיבלה לאה בתמורה למכירה הם שירותי בניה של הדירות על הקרקע שבבעלותה (בתוספת רווח קבלני של ראובן).

עלות המסמך 99 ש"ח