|
|
ע ע = ע וגם ע
|
31/03/2021
|
לענייני משפחה ובבית המשפט המחוזי בשלוש תובענות שונות, ואלו הוכרעו בסופו של דבר על ידי בית המשפט העליון בשורה של פסקי דין (בע"מ 9825/05; 9941/05; ע"א 1919/06; ע"א 5845/06) אשר קבעו כי הסכם החלוקה שריר וקיים. כן נטען כי בקשה לדיון נוסף במסגרת דנ"א 9312/09 נדחתה על ידי בית המשפט העליון בהחלטתו מיום 9.3.10. 10. לטענתם, הוראות הסכם החלוקה קבעו באופן מפורש כי יורשי עבד זכאים לרשת מאביהם את המקרקעין, כאשר זוהיר זכאי לקבל שטח של 27,240 מ"ר במקרקעין |
|
ע ע = ע וגם ע
|
31/03/2021
|
הסוציאליות אינו כולל רכיב זה, והוא עומד לטענתה על סך של 112 ₪. 10. בהלכה הפסוקה נקבע כי "מעמדו של רכיב השכר ייקבע על פי טיבו ומהותו ולא על פי שמו" (ע"ע (ארצי) 291/09 מדינת ישראל נ' מוריס זוהר (פורסם בנבו, 21.4.2010), כאשר המבחן העיקרי לכך הוא האם מדובר ברכיב שכר המשולם בגין העבודה הרגילה, או שמא תשלומו מותנה בתנאי כלשהו. וביתר הרחבה: "אם תשלומו של מרכיב שכר מותנה בקיומו של תנאי או בגורם מיוחד והתנאי או הגורם מתקיים במי שמקבל את התשלום, כי אז (אר |
|
ע ע = ע וגם ע
|
30/03/2021
|
אלא במקרים החריגים והנדירים, בהם הנתבע, המבקש את הטלת הערובה, יוכיח כי התביעה שהוגשה נגדו מופרכת על פניה וכי לא יהיה לו מהיכן לגבות את הוצאותיו" (ע"ע (ארצי) 1424/02 פתחי אבו נסאר - Saint Peter In Gallicantu, (6.7.2003). עוד נקבע להלכה, כי אמנם זכות הגישה לערכאות היא זכות "הנעלה היא על זכות-יסוד. לא עוד, שקיומה הינו תנאי הכרחי וחיוני לקיומן של שאר זכויות-היסוד." (ע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ - קליל תעשיות בע"מ, פ"ד נא (3) 577, 628), אך יחד עם |
|
ע ע = ע וגם ע
|
30/03/2021
|
רלוונטיות למושג אשמת המבוטח (למעט מקרים חריגים וקיצוניים שאין מקום לעמוד עליהן בעניינינו. ראו את שנפסק דב"ע לא/0-10 עוקשי - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ב 13; דב"ע לג/0-114 וייס - המוסד לביטוח לאומי; דב"ע לד/0-250 המוסד לביטוח לאומי - אלקסי, פד"ע ו 92). אשר לנייר העמדה אליו הפנה הנתבע למומחה, הרי שגם עניין זה קיבל התייחסות ממצה על ידי המומחה. בהקשר זה המומחה אומנם הבהיר כי מצבה הרפואי של התובעת אינו נופל למצבי התחלואה שהוגדרו בנייר העמדה ("חמצת |
|
ע ע = ע וגם ע
|
30/03/2021
|
25. בית הדין הארצי קבע כי כאשר התמורה הקבלנית המשולמת לאדם עולה על פי 150% מהשכר שהיה משולם לו היה עובד, מעיד הדבר על חוסר תום ליבו של התובע (ע"ע (ארצי) 3575-10-11 ענת עמיר נ' חברת החדשות בע"מ, 21.1.2015; להלן- עניין עמיר). התמורה ששולמה לתובעת מהווה 270% מהתמורה הממוצעת המשולמת לעובדת שכירה, דבר המעיד על חוסר תום ליבה. די בכך כדי לדחות את התביעה. 26. הנתבעת מעולם לא כפתה על התובעת את אופן ההתקשרות עימה, וטענה זו לא הגיונית, שכן לנתבעת אינטרס (א |
|
ע ע = ע וגם ע
|
30/03/2021
|
שרר נ' רהיטי דימור בע"מ, פד"ע כז 158 (1993); דב"ע נב/6-4 קרן הביטוח של פועלי הבניין ועובדות ציבוריות נ' חברת תריסי חן בע"מ, פד"ע כה 137 (1992). [4] ע"ע (ארצי) 18/99 יפה אפרימי נ' לילה עבד לעיל (פורסם בנבו- 9.7.2000). [5] דב"ע שן/1-7 רליקים הדי נ' אוריינט קולור תעשיות צילום (1986) בע"מ, (פורסם בנבו- 14.3.1991). [6] ס' 2 לכתב התביעה. [7] ס' 3 לתצהיר מר חתם. [8] ש' 18-19 בעמ' 8 לפרוטוקול מיום 2.12.20. [9] ס' 3 לכתב ההגנה. [10] ש' 14-15 בעמ' 3 (ארצי |
|
ע ע = ע וגם ע
|
30/03/2021
|
השאלה אם יהיה בגילוי כדי לתרום לקיום דיון יעיל בהליך. ככל שמבחן הרלוונטיות על שני שלביו מוביל למסקנה שהמסמכים רלוונטיים להליך יש להבטיח גילוי מרבי (ע"ע (ארצי) 494/06 מדינת ישראל נציבות המים - אבנצ'ק (28.3.2007)), וזאת תוך איזון חובת הגילוי עם אינטרסים לגיטימיים נוגדים (כעולה גם מבג"ץ 7793/05 אוניברסיטת בר אילן נ' בית הדין הארצי לעבודה מיום 20.1.2011). 4. מעיון במסמכים המבוקשים עולה כי יש מסמכים שהנתבעים הודיעו לתובע כי אינם בידיהם - כדוגמת הסכם |
|
ע ע = ע וגם ע
|
29/03/2021
|
ת/6 שהוקלד על ידי השוטרת נגר - וכי לא נערך כל שינוי בתיעוד האירוע כעולה מהדוחות (השוטר בורפקר, ע' 19; המתנדב כץ, שציין כי אף מספֵּר את עמודי המזכר, ע' 25; לימור נגר, ע' 33). באשר לתיעוד המקורי נמסר על ידי ב"כ המאשימה בבית משפט קמא, כי המסמכים נסרקו למערכת המחשוב המשטרתית ביום 9.9.17, סמוך לאחר האירוע, על ידי רכזת התנועה ענבל ארליך (שלא זומנה לעדות), בדומה לסריקה הנערכת לדוחות ברירת משפט, וכי לא קיימת וודאות מה עלה בגורלו של התיעוד המקורי; נטען |
|
ע ע = ע וגם ע
|
29/03/2021
|
הערעור אינה ממהרת להתערב בהחלטות דיוניות של הערכאה שלפניה מתנהל ההליך ושלפניה פרושה יריעת ההתדיינות בין הצדדים, למעט במקרים חריגים ויוצאי דופן [ע"ע (ארצי) 270/99 עמותת בית החולים הכללי משגב לדך ירושלים - רמי לוי, פד"ע לד 637 (1999)]. במקרה הנדון, בית הדין האזורי שקל מחד את מחדלה הדיוני של המשיבה בהגשת התביעה שכנגד באיחור (ככל שהיה מחדל, שכן לטענת המשיבה עילת התביעה שכנגד התבררה רק לאחרונה), ומאידך שיקולי יעילות, וקבע כי האיזון הראוי ביניהם הוא |
|
ע ע = ע וגם ע
|
29/03/2021
|
התקנות), אשר הותקנו מכוח סעיף 7(ד) לחוק, מטילים על מעסיק חובה לנקוט באמצעים שונים כדי למנוע הטרדות מיניות ופגיעות בעובדים שמקורן בהטרדה מינית (ראו: ע"ע 1567/04 עיריית ירושלים נ' פלונית (3.7.2006) (להלן: עניין עיריית ירושלים); ע"ע 17796-07-13 פלונית נ' אלמוני (27.3.2016)). חובת המעסיק למנוע הטרדות מיניות בעסקו מבוססת על ההנחה שהמעסיק חב חובת אמון כלפי המועסקים אצלו ומשום כך עליו לדאוג להם לסביבת עבודה נקייה מהטרדות מיניות (דב"ע (ארצי) נו/2-293 17 |
|