|
|
|
ע' ברון = ע' וגם ברון
|
28/07/2020
|
| שדומה שככלל אין מקום לאפשר יציאתו לעבודה של מי שעצור בפיקוח אלקטרוני, וזאת נוכח מהות ה"סטטוס" בו הוא מצוי. בית המשפט הפנה לדבריה של כב' השופטת ע' ברון בבש"פ 966/16 זידאן נ' מדינת ישראל, פסקה 9, (28.2.16) (להלן - עניין זידאן). הביאם כלשונם: "כפי שברור שמי שעצור מאחורי סורג ובריח לא ניתן לאפשר את יציאתו לעבודה, בה במידה הדעת נותנת כי מי שעצור באיזוק אלקטרוני לא ניתן לאפשר לו לשהות מחוץ למקום הפיקוח למטרה זו, לא כל שכן מקום שמדובר בבקשה לצאת |
|
|
ע' ברון = ע' וגם ברון
|
28/06/2020
|
| בה - ולכן בירור התביעה הנגזרת הוא "לטובת החברה". כך למשל, בבש"א (מחוזי ת"א) 1140/04 דרור נ' סלטי משני (1997) בע"מ (25.5.2010) קבע בית-המשפט (השופטת ע' ברון) כי החברה באותו עניין היא ריקה מתוכן ומשום כך ברי כי פירות התביעה הנגזרת "גם אם יגיעו לכיסה של החברה לא ישמשו להבראתה או להמשך פעילותה, אלא יועברו לכיסם הפרטי של בעלי-המניות בה". בית-המשפט דחה באותו עניין את הבקשה לאישור תביעה נגזרת. זאת משום שלגישתו, במצב כזה ניהול התביעה הנגזרת לא ישרת את |
|
|
ע' ברון = ע' וגם ברון
|
16/06/2020
|
| ההסתלקות בראי החקיקה והפסיקה (ר' סעיפים 23-25), קבע קווים מנחים לדיון בבקשה לאישור הסדר הסתלקות מתוגמלת (ר' סעיפים 26-31). בית המשפט ,כב' השופטת ע' ברון, סיכמה את הדברים בפסקה כי "שומה על בית המשפט הדן בבקשה לאישור הסתלקות מתוגמלת לעשות שימוש זהיר בכלי של פסיקת גמול ושכר טרחה; תוך מודעות לסכנות הגלומות בהסדרים מסוג זה לקבוצה, לציבור ולמוסד התובענה הייצוגית; ובמטרה מצד אחד לקדם הגשת תובענות ייצוגיות ראויות, ומצד שני למנוע הליכי סרק [...] ואולם |
|
|
ע' ברון = ע' וגם ברון
|
16/06/2020
|
| שישיתו עלויות רבות על ספקים, יגולגלו בסופו של דבר על "האזרח הקטן", בהיות הנתבעים, בדרך כלל, גורמים עסקיים, שפועל להשאת הרווח. עמדה על כך כב' השופטת ענת ברון בע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ (פורסם בנבו, 2018), בפס' 22 לפסק דינה: "יש להבהיר כי הנזק שעלול להיגרם כתוצאה מתביעות ייצוגיות שהן תביעות סרק חורג מד' אמותיו של התאגיד הנתבע. ניתן להניח כי עלויות ההליך הייצוגי וההסתלקות (שממנה נהנים התובע ובא הכוח המייצג) יגולגלו |
|
|
ע' ברון = ע' וגם ברון
|
04/06/2020
|
| למקום אחר". (ד) פסק הדין בבג"ץ בסיומו של ההליך וביום הישיבה ניתן על ידי שופטי בג"צ, כב' המשנה לנשיאה א' רובינשטיין כב' השופט מ' מזוז וכב' השופטת ע' ברון פסק הדין כדלקמן: "לאחר שמיעת טיעונים איננו רואים מקום להתערבות בפעולת המשיבים (המשטרה לענין זה) כפי שהיתה בשעתו נוכח הסיטואציה שנצפתה בעת החיפוש במקום בו ניהל העותר את עיסקו - בה נראו מכונות ההימורים, שאמנם לטענת העותר היו שייכות לאחיו, בצמידות לשולחנות פיס והמועצה להסדר הימורים. כנטען כיום בכל |
|
|
ע' ברון = ע' וגם ברון
|
01/06/2020
|
| חובת הפיצוי מוטלת במלואה על מבטחת הרכב המבוטח. במקרה כגון דא לא ניתן לתבוע את קרנית, שכן תפקידה הוא שיורי לחברות הביטוח המסחריות..." (דברי השופטת ע' ברון בע"א 8090/16 אוחנה נ' פלונית, בפסקה 5 (22.10.2018), ההדגשה במקור - י"ע) (להלן: עניין אוחנה). הדברים בעניין אוחנה נאמרו אמנם באמרת אגב, אך עולה כי הם בבחינת מובן מאליו. ואכן, הנושא שבפנינו, בהקשר של תאונה בה מעורבים מספר כלי רכב, נדון במהלך השנים מספר פעמים בפסיקת הערכאות הדיוניות, ובכל המקרים |
|
|
ע' ברון = ע' וגם ברון
|
26/05/2020
|
| הלקוחות, לנקוט אמצעי זהירות סבירים למניעת גביה שלא כדין (ראו בש"א (מחוזי ת"א) 23305/06 רוטשילד נ' פרטנר תקשורת בע"מ, סעיף 20 לדבריה של כב' השופטת ע' ברון (פורסם בנבו, 16.03.2009), ובוודאי שכל חברת הסלולר לא לנצל את האפשרות של גבייה נוספת של תשלומים, שלא באישור הלקוח. באשר לטענתה של העותרת כי העדכון נועד להקל על המנויים, ראוי להעיר כי אין העותרת רשאית לבחור עבור המנוי את עיתוי הניתוק מהגישה לאינטרנט. נראה לי, כי לו סברה העותרת, כפי שטוענת, כי |
|
|
ע' ברון = ע' וגם ברון
|
21/05/2020
|
| 2 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 619/19 וערעור שכנגד לפני: כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט ע' גרוסקופף כבוד השופט א' שטיין המערערות והמשיבות שכנגד: 1. עמותת שלומית 2. כלל חברה לביטוח בע"מ נ ג ד המשיבים 2-1 והמערערים שכנגד: 1. פלוני 2. פלוני המשיבים 3 ו-5: 3. איגוד ערים השרון לשירותי כיבוי והצלה 4. מגן דוד אדום בישראל - מרחב ירקון 5. מדינת ישראל - משרד הבריאות ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה |
|
|
ע' ברון = ע' וגם ברון
|
17/05/2020
|
| לא בעוצמה גבוהה, שכן מדובר בזכות בר רשות. מדובר בחלקת המגורים של הנחלה, וטיב הזכויות בה זהה לזכות מעין קניינית. הבהירה את טיבה של הזכות כב' השופטת ע' ברון בה"פ (מח' ת"א) 1262/04 יוגב ואח' נ' מינהל מקרקעי ישראל, 16.6.10: "נחלה היא חלקת אדמה המהווה חטיבת קרקע שלמה המיועדת למגורים ולעיבוד חקלאי, המורכבת מחלקה א, חלקה ב וחלקה ג אם קיימת. שטח הנחלה המיועד למגורים ידוע בכינויו חלקה א; ... זכויותיהם של המתיישבים בנחלות הם של בני-רשות מכוח הרשאה הנובעת |
|
|
ע' ברון = ע' וגם ברון
|
14/05/2020
|
| הוא עצמו הליך מקדמי, ופיצולו לתתי הליכים מביא לסרבולו ופוגם ביעילותו" (רע"א 7667-17 אביעד רוזנצוויג נ' יצחק חזן, פסקה 8 לחוות דעתה של השופטת ע' ברון (3.12.18)). זאת בין השאר, "מפני שבחינת השאלה האם קיימת עילת תביעה נערכת בכל מקרה במסגרת הדיון באישור התובענה כייצוגית" (רע"א 7096-11 עופר קומם נ' שמואל רוזובסקי, פסקה 8 לחוות דעתו של השופט א' ריבלין (24.4.12)). לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת המבקשות ובתשובה לה, איני סבור כי המקרה שלפניי נמנה עם אותם (3. |
|
