|
שר החוץ = שר וגם החוץ
|
01/02/2021
|
| במישור החוקיות המקים עילה להתערבות במעשה המינהלי (ראו, בין רבים, בג"ץ 389/80 דפי זהב בע"מ נ' רשות השידור, פ"ד לה(1) 421 (1980); בג"ץ 194/93 שגב נ' שר החוץ, פ"ד מט(5) 57, 63-62 (1995); בג"ץ 4140/95 סופרפארם (ישראל) בע"מ נ' מנהל המכס ומע"מ, פ"ד נד(1) 49, 69 (1999); דברי השופטת (כתוארה אז) ד' ביניש בבר"ם 3186/03 מדינת ישראל נ' עין דור, פ"ד נח(4) 754, 766 (2004); בג"ץ 5599/11אגודת העיתונאים בתל אביב נ' ממשלת ישראל, פסקה 13 ([פורסם בנבו], |
|
|
שר החוץ = שר וגם החוץ
|
28/01/2021
|
| הסליסיאני כאחד הגופים הקתולים בעלי אישיות משפטית עצמאית ונפרדת. מאוחר יותר בהתאם לאגרת מיום 27/9/97 וכן מיום 2/11/97 שהוחלפו בין שגריר הוותיקן לבין שר החוץ ואז של מדינת ישראל, שהם חלק בלתי נפרד ממסכי הסכם האישיות המשפטית, הסכימו הצדדים על צירוף רשימה של ישויות משפטיות קתוליות נוספות שיזכו להכרה מלאה במשפט הישראלי בהיותן כאלה במשפט הקתולי וביניהן המבקשת 3. 15. נטען כי משאין בפי התובע טענה לרכישת זכויות מהמבקשות כבעלים רשומים, אין בידו עילת תביעה |
|
|
שר החוץ = שר וגם החוץ
|
28/01/2021
|
| במישור החוקיות המקים עילה להתערבות במעשה המינהלי (ראו, בין רבים, בג"ץ 389/80 דפי זהב בע"מ נ' רשות השידור, פ"ד לה(1) 421 (1980); בג"ץ 194/93 שגב נ' שר החוץ, פ"ד מט(5) 57, 63-62 (1995); בג"ץ 4140/95 סופרפארם (ישראל) בע"מ נ' מנהל המכס ומע"מ, פ"ד נד(1) 49, 69 (1999); דברי השופטת (כתוארה אז) ד' ביניש בבר"ם 3186/03 מדינת ישראל נ' עין דור, פ"ד נח(4) 754, 766 (2004); בג"ץ 5599/11 אגודת העיתונאים בתל אביב נ' ממשלת ישראל, פסקה 13 ([פורסם בנבו], |
|
|
שר החוץ = שר וגם החוץ
|
20/12/2020
|
| בעקבות ישיבה בה הובהר כי סמכות המשיב לקבל החלטות בנוגע לעולים מכוח חוק השבות (להבדיל מאך ייעוץ לגורמים המוסמכים) מעולם לא הוסדרה באופן רשמי, אצל שר החוץ את סמכותו למתן אשרת עולה לפי סעיף 2 לחוק השבות לנושאי המשרה ביחידת הסמך נתיב, ומכאן סמכותו ליתן אשרה או לסרב לתתה. נוכח הבהרות אלא של המשיב, אפנה לדון בהחלטת המשיב לגופה. 8. סעיף 1 לחוק השבות קובע כי כל יהודי זכאי לעלות ארצה. סעיף 4א הרחיב את היקף הזכאים לעלות ארצה "גם לילד ולנכד של יהודי, לבן |
|
|
שר החוץ = שר וגם החוץ
|
25/11/2020
|
| הימורים, וזאת הן מכספי המשיכות והן מכספים שהתקבלו במזומן מספקים. ב"כ הנאשם שאל את לביא גם לגבי חלקו של הנאשם במתרחש בחברה וזו השיבה כי הוא היה מעין "שר החוץ" של החברה (שם, עמ' 319). בתוך כך טיפל למשל בתחום הערבויות והביטוחים, ובשל קשייו של בוזגלו בתחום יחסי האנוש, הנאשם הוא זה שהיה מופקד על הסדרת יחסי החוץ של החברה בדרכי נועם. העדה אף אישרה, לבקשת הסנגור, כי לנאשם הייתה עבודה רבה וכי סדר יומו היה מלא (שם, עמ' 320). עוד נשאלה לגבי זהות המשוחדים |
|
|
שר החוץ = שר וגם החוץ
|
29/10/2020
|
| תשמ"ג-1983, וכן חוק חסינות מדינות זרות, תשס"ט-2008 (להלן- "חוק החסינות") השלכה מוגבלת על המקרה שלפנינו. חוק חסינויות וזכויות יתר מסמיך, בין היתר, את שר החוץ לקבוע בצו אילו חסינויות וזכויות יתר יוענקו בישראל לארגון בינלאומי, כגון הנתבע. סעיף 21 לחוק החסינות קובע כי החוק "אינו גורע מחסינות דיפלומטית או קונסולרית או מחסינות אחרת החלה בישראל לפי כל דין או נוהג". ח. על רקע הפסיקה שקדמה לחוק החסינות יש לבחון את טענת החסינות הדיפלומטית לאור הוראות לקבו |
|
|
שר החוץ = שר וגם החוץ
|
13/09/2020
|
| זו. - עוד נטען, כי בדין הישראלי מוסדרת חסינות האו"ם מפני תביעה בסעיף 2 לפקודת החסינויות וזכויות היתר של האומות המאוחדות, 1947. מכוח פקודה זו התקין שר החוץ את צו החסינויות וזכויות היתר של האומות המאוחדות, 1947, שם נקבעו החסינויות כאמור בסעיף 2. 9. עוד נטען, כי בתי-המשפט בישראל, בערכאות ובהקשרים שונים, הכירו בכך שלאו"ם חסינות מוחלטת מפי תביעה לדין ופעולה משפטית בישראל; כי גופים המהווים חלק מהאו"ם זכאים לאותה חסינות המוקנית לאו"ם; וכי אף UNDP, |
|
|
שר החוץ = שר וגם החוץ
|
05/08/2020
|
| גם בשאלון זה, ולא מצאתי בו דבר הרלוונטי לקובלנה שבפניי או להגנת הנאשמים. יצויין, כי הנאשמים עתרו לקבל גם את ההצהרה עליה חתם הקובל עם כניסתו לתפקיד שר החוץ, אולם בהעדר הנמקה לרלוונטיות אותה הצהרה לקובלנה שבפניי - לא הוצגה בפניי ההצהרה האמורה. משכך - איני מוצאת מקום להורות על העברת השאלון לידי הנאשמים. אשר לפרטים הנוגעים לעסקאות בניו של הקובל ולתדפיסי יציאותיהם את הארץ, איני סבורה כי ניתן לדון בבקשה זו במסגרת סעיף 74 בחוק. עסקינן, בהעדר טענה |
|
|
שר החוץ = שר וגם החוץ
|
26/07/2020
|
| המונח "תקנת הציבור" שנזכר הן בחוק אכיפת פסקי חוץ והן בסעיף 2ב(א)(8) לחוק ההסגרה, התש"יד-1954. וכך קבע בית המשפט העליון בבג"ץ 3992/04 מימון-כהן נ' שר החוץ, פ"ד נט(1) 49, 68 (2004): "על רקע זה אי-מתן זכות גישה לראיות התביעה קודם לתחילת המשפט עשוי לעורר קושי, עם זאת בהיעדר התייחסות קונקרטית מטעם שני הצדדים בטיעוניהם לנושא זה ובהיעדר היכרות כוללת של סדר הדין הפלילי הנוהג בשיטת המשפט התאילנדי, איננו מוכנים לקבוע על יסוד החומר שלפנינו לבדו שהשיטה |
|
|
שר החוץ = שר וגם החוץ
|
21/07/2020
|
| אך אין הוא משמש ערכאה המחליטה במקום הרשות המינהלית; הוא אינו שוקל את שיקוליה ולא ימיר את שיקול דעתה בשיקול דעתו שלו (ראו למשל: בג"ץ 194/93 שגב נ' שר החוץ [8]; בג"ץ 7279/95 ועד מקומי כרמי יוסף נ' שר החינוך, התרבות והספורט [9]; בג"ץ 4537/96 שושן נ' ראש המטה הכללי [10]; ע"א 1805/00 מחצבות כנרת (שותפות מוגבלת) נ' משרד התשתיות [11]). כל עוד החלטת הרשות אינה חורגת ממתחם הסבירות, כלומר כל עוד מדובר בהחלטה שרשות מינהלית סבירה הייתה יכולה לקבל, לא יתערב |
|
