ת"פ (פתח-תקוה) 11662-12-17

רן שובל-ארולקאר

נ ג ד

מדינת ישראל

בית משפט השלום בפתח-תקוה

[12.03.2019]

כבוד השופט נחום שטרנליכט

החלטה

בסעיף 69(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, נקבע:

בית המשפט או הרשם רשאים לפטור אדם, על פי בקשתו, מתשלום התוספת, כולה או מקצתה, אם שוכנעו שהיו סיבות סבירות לאי תשלום הקנס או חלק ממנו במועד הקבוע.

בהקשר זה נאמר בתפ"ח(מחוזי-חי')355-09-13, בכרי נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 6.9.17, בסעיף 8 לפסה"ד:

"בהקשר לקנס - הסמכות לפטור מתוספת פיגורים הינה סמכות מקבילה של המרכז (ס' 5ג'לחוק המרכז) ושל בית המשפט (ס' 69 (א)לחוק העונשין)".

העולה מן הדברים, כי הסמכות לדון בבקשה לביטול ריבית הפיגורים נתונה לבית משפט זה, אשר גזר על הנאשם - המבקש את עונשו, שכלל גם חיוב בתשלום קנס.

דא עקא, בהתאם להוראות סעיף 69(ב) לחוק העונשין יש לתמוך הבקשה לביטול ריבית הפיגורים בתצהיר ערוך וחתום כדין. הדבר לא נעשה במקרה דנן. הנאשם לא ציין כלל בבקשתו, האם שולם כבר סכום כלשהו על חשבון הקנס. כל שנטען הוא, כי "התובע" הבטיח, שככל ויוסדר העסק וינתנו אישורים מתאימים, יבוטל הקנס. הטענה תמוהה למדי. לא ברור מנין נתונה לב"כ המאשימה הסמכות לבטל קנס, שנגזר על ידי ביהמ"ש. וכי מדובר בסכסוך אזרחי כספי בין שני גורמים פרטיים?!

לנוכח התמיה העולה מהנימוק שביסוד הבקשה, שלא נתמכה בתצהיר, הבקשה לביטול ריבית הפיגורים נדחית.

ניתנה היום, ה' אדר ב' תשע"ט, 12 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.