פסק דין : ת"צ (תל-אביב-יפו) 29851-04-16

חדשות משפטיות

חוזים לרכישה

דף הבית > פסקי דין > ת"צ (תל-אביב-יפו) 29851-04-16 - מלכה אלפסי נ' רשות מקרקעי ישראל ואח', החלטה

חיפוש בתקדין לייט
בתקדין לייט 4,450,550 פסקי דין וכתבות ביזפורטל
ייתכן שתוצאות החיפוש מכילות מסמכים בהם מופיעות המילים שחיפשת בנפרד, על מנת לחפש את הביטוי המדויק יש לתחום אותו במרכאות. לדוגמא: "מדינת ישראל" ברשימת התוצאות מוצגים רק חלק מן התווים של פסק הדין/ההחלטה, אשר מיקומם במסמך תלוי במילות החיפוש שנבחרו, ולא ניתן בהכרח ללמוד מהם על תוצאת ההליך. על מנת לצפות במסמך המלא, יש לרכוש אותו.

עלות המסמך 99 ש"ח

ת"צ (תל-אביב-יפו) 29851-04-16 - מלכה אלפסי נ' רשות מקרקעי ישראל ואח'

ת"צ (תל-אביב-יפו) 29851-04-16

1. רשות מקרקעי ישראל

ע"י ב"כ עו"ד לימור חלד-רון מפרקליטת מחוז תל אביב

2. עירית תל-אביב-יפו

ע"י ב"כ עו"ד אורנה אחרק-פרלוק, אורנית צילקר-בר ועמי פזטל

בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו

[18.09.2016]

כב' השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן

החלטה

המבקשים הגישו תובענה ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית, שעניינה מתן פיצוי לתושבי גבעת עמל.

בדיון מקדמי שקיימתי בבקשה ביום 19.7.16, הצעתי מתווה פשרה שיכיר בזכותן של המשפחות שהתישבו במקום במהלך מלחמת השחרור, לקבל פיצוי. ציינתי כי מי שלטעמי זכאי לסעד הן אותם משפחות שיושבו במקום במהלך הקרבות, תושבים שגרו בשכונות הדרומיות של תל אביב שהופצצו באותה עת. ציינתי (בעמ' 8 לפר' ש' 15-20): "מי שבאמת זכאי לתרופה או לסעד...באופן עקרוני, באופן מהותי, הם אלה שיישבו אותם שם". הוספתי וציינתי כי: "אם המדינה מיישבת אנשים במקום מסוים, אז היא צריכה להיות אחראית להם, ואחר כך לדאוג להם". עמדתי על כך שניתנו התחייבויות כאלו בכתב. עוד ציינתי כי הצעתי את מתווה הפשרה לאור תחושות הקיפוח של המתיישבים והצורך "לסגור את הפצע הזה ולרפא אותו" (עמ' 19 לפר' ש' 2). עמדתי על כך כי המתווה המוצע "ייעשה צדק הסטורי" עם אותן משפחות שהגיעו למקום.

בפרוטוקול הדיון פרשתי את המתווה הראוי בעיני לתשלום פיצוי כאמור. כיון שיכול היה להתעורר קושי באיתור המשפחות שהגיעו למקום במהלך המלחמה, עוד לפני קום המדינה, הצעתי לצדדים כי פיצוי במתווה המוצע יינתן רק לאותן משפחות שהתיישבו במקום עד שנת 1961. לאחר קום המדינה ניתנה התחייבות של ראש הממשלה דאז, דוד בן גוריון ז"ל, ליישב את המשפחות שעברו לגבעת עמל במהלך הקרבות בבתי קבע במקום. בשנת 1961 התקבלה החלטה למכור חלק עיקרי מקרקעות גבעת עמל לב.פ. פיתוח, חברת בת של סולל בונה. בהסכם שנחתם ביום 24.2.61 הוכרה זכותם של תושבי גבעת עמל למגורים ושיכון במקום. בשלב זה התגוררו בגבעת עמל הן משפחות המתיישבים הראשונים הן משפחות בודדות נוספות, אך ההסכם משנת 1961 לא ערך הבחנה ביניהם. על פי המסמכים ככל הנראה היו במקום באותו שלב בין מאה למאה ועשרים משפחות, רובן המשפחות שיושבו במקום בשנת 47 או בסמוך לכך. לאחר מועד זה הגיעו משפחות רבות נוספים למקום, עד שבשנת 1965, העירייה במזכר פנימי מציינת כי יש במקום כ-350 משפחות. לאור זאת הצעתי כי המועד הקובע לזכאות לפיצוי יהיה יום חתימת ההסכם, 24.2.61, והפיצוי יינתן רק למשפחות שהתגוררו במקום באותה עת.

...